• תהילים א ב (4) - מהי הכוונה (החפץ, הרצון הפנימי, ההשתוקקות) שבלעדיה לימוד התורה יהיה נעול בפניך

  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • לעוד דפים בנושא "תהילים"

  • תהילים א ב (4) - מהי הכוונה (החפץ, הרצון הפנימי, ההשתוקקות) שבלעדיה לימוד התורה יהיה נעול בפניך

    כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃

    בליקוטי מוהר"ן רבי נחמן מסביר שדרך ההתקדמות שלנו בלימוד התורה ובעליה במדרגות היא להפוך בכל פעם את הנסתרות לנגלות. בתחילת הלימוד התורה היא תורת הנסתר והוא צריך השתוקקות לדעת אותה ואז בסיום הלימוד היא הופכת לנגלות ולתורה שלנו. וגם אם היא לא מתגלה לך ונשארת נסתרת אסור להתייאש וצריך להמשיך ולהשתוקק ולהגות בה עד שזה יקרה.

    דרך ההתקדמות במדרגות העולמות נעשית ע"י ההשתוקקות והגדלה שלה, ובכל מדרגה המדרגה הבאה נראית לך משהו נסתר ורחוק וע"י יגיעה והשתוקקות להבין היא הופכת לנגלה.

    מאור עיניים הוא ספר שנכתב על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חצר חסידית זו, מתלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש. נחשב לספר חסידי מוערך, עד כדי כך שהיו אדמו"רים אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק הטלית והתפילין כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום.

    שם הוא מסביר את החשיבות של ההשתוקקות (בתורת ה' חפצו - חפץ זה לא סתם רצון אלא רצון פנימי חזק) בלימוד. ומתחיל בתמיהה על מה שמבטיחה הגמרא שהתורה היא תבלין ותרופה נגד היצר הרע ומחסלת אותו:

    "תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה (יצה"ר) משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ" - סוכה נב ע"ב

    ונקדים לזה הסבר למשפט הזה בגמרא מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק:

    אם ברזל הוא מתפוצץ, דכתיב: "הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע (סוכה נ"ב:). ה"ערוך לנר" ועוד אחרונים מסבירים את שתי הדוגמאות האלו של אבן וברזל, שיש שני מיני יצר הרע. יש יצר הרע שמקרר את האדם, עושה אותו קר, עצלן, לא לרדוף לקיים את המצוות באהבה ובהתלהטות, אלא מקרר אותו להיות עצל מלקיים את המצוות. ולעומת זאת, יצר הרע שהוא מחמם את כל הגוף, מרתיח אותו לרדוף אחרי עברות, והאבן והברזל הטבע שלהם חלוק זה מזה. האבן – כאשר מקרבים אותו אל האש, הוא לא נמס, אלא אדרבא הוא מתחזק, אבל במים הוא נמס, משא"כ ברזל – טבעו הפוך במים, הוא מתחזק, ובאש הוא נמס, וכן אש ומים מנוגדים זה מזה, ולזה אומרת הגמ': שאם בא יצה"ר עם שני כוחות, אז אותה תרופה תועיל לשני הכוחות, בין אם היצר הוא קר, ובין אם היצר הוא חם. ועצה לשניהם זה עסק התורה. התורה היא גם "הלא כה דברי כאש", והתורה היא גם "הוי כל צמא לכו למים", לכן כנגד היצר הרע שמקרר את האדם מלעשות מצוות התורה שהיא אש תלהט אותו לקיים את המצוות, וכנגד היצר הרע של אש שמגביר אצלו את רתיחת הדם לעבור עברות, התורה דומה למים שמצננת ומקררת לכבות את אש היצה"ר.

    ורבי מנחם נחום מצ'רנוביל מתפלא איך יש הבטחה כזו ברורה שהתורה היא תבלין ותרופה ליצר הרע ובכל זאת בעיניינו אנחנו רואים מלא לומדי תורה שהיצר הרע עדיין תקף בהם למרות שלמדו גם 30 ו-40 שנה.

    והתשובה שלו היא שלימוד בלי הקדם השתוקקות להגיע על ידי הלימוד לדבקות בה' לא מפעילה את המכשיר העוצמתי שנקרא "תורה" לפעול עליך. כפתור ההפעלה נמצא בכוונה, ובלי כוונה כלום לא יקרה. והכוונה היא ההשתוקקות להשתנות על ידה, להיות מוכן להשתנות ולרצות מאד (חפץ, רצון פנימי) בכך להגיע ליראה ואהבה אליו שיגרמו לך לקיים את מצוותיו כדי שיהיה לו נחת רוח מזה שנעשה רצונו.

    וזו הכוונה במה שאומרים חז"ל שהלימוד צריך להיות כזה שמוביל למעשה: לקיום המצוות. והתורה היא הוראה ודרך איך להתנהג ולקיים מצוותיו. ורק לימוד כזה, עם כוונה כזו והשתוקקות כזו מפעיל את התורה לעבוד עליך, אחרת אתה סתם מתפלפל בה בלי תוצאות.

    לשמור ולעשות לאהבה את ה׳ ולעבדו כמו שכתוב בפסוק:

    וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.


  • {{report.count}} 
  • לעוד דפים בנושא "תהילים"

חזרה לראש הדף