• תהילים א ב (2) - איך לא להתנתק מהתורה יומם ולילה, ומה זה "תורתו"? לאדם יש תורה?

  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • לעוד דפים בנושא "תהילים"

  • תהילים א ב (2) - איך לא להתנתק מהתורה יומם ולילה, ומה זה "תורתו"? לאדם יש תורה?

    כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃

    הרד"ק כותב שהגיה יכולה להיות גם הגית הלב (מחשבות הלב) וגם הגיית הפה, וצריך בשניהם להגות בתורה.

    בחסידות מסבירים שלבושי האדם הם מחשבה דיבור ומעשה וצריך להשתמש בכולם לצורך התורה ומצוות: ללכת כל היום במחשבה על תורה ומצוות ואיך לקיימם - במחשבה אסור להתנתק אפילו לרגע גם אם בפועל בגוף ובפה אתה משתמש כרגע לדברים לצרכי קיומך. צריך כל הזמן לשמור מחשבה על להתגעגע ולחכות לרגע שתיהיה פנוי שתוכל מייד לחזור ללימוד ולמצוות, ואכן ברגע שמזדמנת לך מצווה או ברגע שיש לך רגע פנוי אתה מייד מנצל אותו לטובת תורה ומצוות. אם אתה מתנהג כך אתה לעולם לא מתנתק מהתורה וזה נחשב לך כאילו קיימת "והגית בו יומם ולילה" הגם שבדיבור ומעשה יש ניתוק, אבל בזכות המחשבה הוא לא טוטאלי והקשר נשמר ולא מתנתק.

    מגדולי מקובלי ספרד,  יוסף בן אברהם ג'יקטיליה 1248-1305, כתב שתורה שבכתב נקראת "יום" ותורה שבע"פ נקראת "לילה", ובפסוק הזה מזכירים להגות ב-2 חלקי התורה.

    מגדולי תנועת החסידות, רבי חיים בן רבי שלמה טִירֶר 1740-1817 כתב שעל פי האר"י המצווה של פריה ורביה מתייחסת מעבר להיבט הגשמי גם ללימוד התורה שלך, היא לא צריכה להיות עקרה אלא הלימוד צריך להביא לך חידושים בכל יום. והפסוק שלנו מתאר את התהליך הזה של הפריה ורביה בתורה שבתחילה תורתך היא תורת ה' ולא שלך ואז אתה מחדש בה והחידוש נקרא "תורתו" - התורה של האדם שחידש אותה. אבל צריך לזכור שבסופו של דבר הכל היא תורת ה' ואתה לא ממציא תורות חס וחלילה, אלא שיש חלקים בתורה שאתה מקבל מלמעלה בלי יגיעת המאמץ והחידוש, ויש חלקים שלא יתגלו לך אם לא תתיגע מלמטה בתוך התורה הזו ותחלוב ממנה בעזרת היגיעה שלך עוד דברים פנימיים, ובגלל שזו הייתה היגיעה שלך התורה הנוספת הזאת שהוצאת נקראת על שמך, הגם שברור שהיא לא שלך באמת.


  • {{report.count}} 
  • לעוד דפים בנושא "תהילים"

חזרה לראש הדף