• הגירוש הראשון לקפריסין

  • כתב - יאיר ושמרית קלין    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • טוראי בן 14

    לאחר מלחמת העולם השנייה בחרה ממשלת בריטניה בשיטת מלחמה חדשה נגד ההעפלה. ירוט אוניות מעפילים, ומעצרם במחנה עתלית. למרות הנזק הכלכלי ועצירת המעפילים מלהתיישב בארץ. מארגני ההעפלה לא אמרו נואש ואוניות המעפילים המשיכו לזרום והעמידו את שלטון המנדט במבוכה.

    שלטון המנדט שחשש מפעולה נוספת של שחרור המעפילים ממחנה עתלית כפי שהיה בתחילת שנת תש"ו (10.45). החל לדון מחדש ברעיון לגרש את האוניות לקפריסין. 

    אוניות המעפילים הראשונות שגורשו לקפריסין היו "יגור" ו"הנרייטה סאלד". אוניית המעפילים "יגור" שיצאה לדרכה מספר ימים לאחר השבת השחורה, נקראה ע"ש הקיבוץ בו הייתה הפשיטה גדולה של הבריטים לאחר ליל הגשרים. הנרייטה סאלד שנקראה ע"ש הפעילה הציונית ומייסדת ארגון "הדסה". שעל סיפונה יהודי יוון.

    בליל ט"ז אב תש"ו לפני 75 שנים (13.8.46) לאחר שראו את הרי הכרמל מרחוק, הועברו מעפילי האוניות כולם שורדי התופת מאירופה, אל אוניות הגירוש לקפריסין.

    הבריטים שחששו שאנשי חיפה ינסו לחבל בתהליך הגירוש הכריזו באישון לילה עוצר בכל העיר למשך כל היום. תושבי העיר קמו משנתם מבוהלים רצו להצטייד במזון למשך היום אך הבריטים צדו את מפירי העוצר בעוד בפיג'מות למשך שעות ארוכות עד לאחר הגירוש.

    במהלך אותו היום כשנודע על כוונת הבריטים לגרש את המעפילים, תושבי העיר לא נשמעו לפקודת העוצר ויצאו בהמוניהם אל הרחובות למחות על הגירוש דבר שלא היה לו תקדים בכל שנות מאבק ההעפלה, כותרת העיתון "דבר" כינתה את המעשה שלב חדש "בשואת ישראל".

    ברחוב זבולון בחיפה ירו הבריטים אל עבר הקהל והרגו שלושה יהודים בניהם ילד בן 14 טוראי זאב כרמי שבזמן החופשה שמע על העוול ויצא אל אחיו. יחד איתו נהרגו אביגיל וינברנד בת 19 שהוריה עבדו קשה לפרנסתם והיא השאה בעול הבית וגידול אחיה. ומאיר מלץ ששרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השניה.

    מחנות המעצר בקפריסין המשיכו להתקיים עד לאחר קום המדינה. עמידתם האיתנה כציבור מלוכד והרוח הציונית שהניעה את המעפילים למרות מסע הייסרים והתלאות היא שנתנה רוח גבית למארגני ההעפלה להמשיך במאבק ולהוכיח לבריטים כי מאבקם חסר תוחלת.

  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף