• המדיה והמערכת המשפטית – יד אחת נגד האזרח הקטן

  • כתב - MotiL    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף

  • שאלת השאלות לגבי אופן תפקודה של המדיה, נובעת מהתחושה הכללית שהיא בחזקת אכזבה עמוקה. 

    כאשר בוחנים את ציבור המגישים, ברור כי יש ביניהם טובים יותר, ויש פחות. יש הנאמנים לתפקידם, אך יש גם שחלו אנושות במחלת הרל"ביזם, והם כמסתבר הרוב.

     

    באחרונה עלתה שוב (גם בעקבות הגילויים האחרונים של כלכליסט, על תכנת פגסוס), לסדר היום הציבורי, שאלת השאלות לגבי אופן תפקודה של המדיה .התחושה הכללית היא של אכזבה עמוקה. כאשר בוחנים את ציבור המגישים, ברור כי יש ביניהם טובים יותר, ויש פחות. יש הנאמנים לתפקידם, אך יש גם שחלו אנושות במחלת הרל"ביזם, והם כמסתבר הרוב. כעקרון מקובל, אצל כל הבוחנים סוגיה זו, מוסכם כי אם רוצים תקשורת טובה, יש להפריד בין פובליציסטיקה לדווחנות. ובמיוחד יש גם להמנע משטיקים, דוגמת אלה של דנה, אתה מנענע את הידיים, וייס, שפוגשת אנשים חשובים "במקרה", כמו שאירע עם פרקליט המדינה (מאופר למשעי), ברחוב בתל אביב, ועשתה את כולנו למטומטמים, ואת גנץ 'במקרה' בריצת הבוקר שלו בניו-יורק. ועשתה אותנו (שוב) למטומטמים. זו לא עתונות במיטבה, זו עתונות במירעה. ועוד לא הזכרנו שני אירועים בהם מוטסים (!) שני כתבים בכירים, האחד למוסקבה השנייה לוושינגטון, כדי ששם, במסיבות עתונאים דווקא, בדיוק שם, ילבינו את פניו של רה"מ, המייצג אותך הקורא ואותי מול כל העולם. בארה"ב היא גורשה מהאולם על ידי הנשיא. גורשה אבל מיד הפכה לנושא שיח פנימי בין העיתונאים שנכחו באירוע... במוסקווה, הנשיא פוטין אולץ, בדיעבד, לעמוד ליד נתניהו, להקשיב, לשאלתו של יאיר וינרב את רה"מ, לא בנושא מדיני חלילה, העומד על סדר היום של השניים ומדינותיהם, אלא ע"ד קשר עלום שלו בצרפת....סיפור רכילותי שהיה רחוק ת"ק פרסה מהסיטואציה האמורה... אותן שאלות בדיוק אפשר היה לשאול את רה"מ, כאן בבית. זה היה עולה הרבה פחות כסף. האם זו עתונות המשרתת את הציבור? לא היא לא משרתת את הציבור אלא את שולחיה הפוליטיקאים, במקרה זה שונאי נתניהו. המסקנה? 

    העתונות חשובה מאד לעצם ההליך הדמוקרטי, בתנאי שאכן תהיה ראויה למונח המכובד הזה. ה"עתונות" שהזכרתי, כשלה במבחן האמור. המכריע מכל.

     

    אבל בסיפור העגום הזה, העוסק בחצר האחורית של התקשורת, או ליתר דיוק במטבח ובכלי הבישול שלה שם, מתברר גם שהיא הפכה, בכוח פועלם של מנהלים ומגישים בכירים במדיה (דוגמת אמנון אברמוביץ), לאחת מזרועות הביצוע של מערכת "עשיית הצדק", ובמיוחד גבר שיתוף הפעולה עם אותו קומץ חונטעי המצוי בדיעבד, על אותו גל. כך, בהשפעתו של "האח הגדול", אהרן ברק, אולי גם בעזרתה הצנועה של דורית ביניש, עוסקת המערכת המשולבת, ההיברידית, ביצור ובאספקה סדירה של הרעל לצרכים פוליטיים...                

     

    ייתכן שחל ריכוך מה בעמדתו של ברק, אולי נוכח כי הגדיש את הסאה. ומכאן הצעותיו לסיום עכשווי של כל ההליך המשפטי, בכוח הסכם בין התביעה להגנה. ושימו לב: האח הגדול מציע, כי תוך כדי כך גם יושלך, מעשה תשליך, סעיף השוחד בכתב האישום, לכל הרוחות... ורק נזכיר כי עניין השוחד, ממנו עשתה התקשורת מטעמים, היה הסעיף המרכזי בכתב האישום של תיק מס' 4000! ולמעשה העילה לפתיחתו... 

    ועוד הערה קטנה: המשקפת את ההתנהלות הפוליטית של הקואליציה הנוכחית: כך שולבו ה"נורבגים", בתהליך. השתלטות הצמד חמד דלעיל גם על המערכת הפוליטית, למעשה ע"י השימוש בחוק הנורבגי, נוצר מצב חדש...שרה כמו שקד, איננה יכולה (יום טוב כלפון החליף אותה בכנסת במסגרת החוק הנורבגי), אפילו לאיים בהתפטרות או ביציאה מימינה, כי לא תהיה לכך כל משמעות לגבי ההצבעות בכנסת... ונראה לי שזו הסיבה העיקרית לכניעתה לעבאס מנסור בנושא חוק קמיניץ...

    הנה כי כן צועדת ישראל אל עבר מציאות חדשה, בהווייתה הציבורית/פוליטית. מציאות בה מעמיק הפער הבין עדתי, מציאות בה למונח דמוקרטיה משקל נמוך עד אפסי לחלוטין...

     

     

  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף