• השיר של רבי נחמן ופירושו

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - ISRAELY    
  • - תגיות:
  • השיר של רבי נחמן ופירושו

    רבי נחמן, מייסד חסידות ברסלב, פתח את ספרו ליקוטי מוהר"ן בשיר.

    תלמידו רבי נתן פחד שאנשים יזלזלו בשיר שמכיל סודות רבים וידלגו עליו וייגשו ישירות לתחילת המאמרים בספר לכן כתב לו הקדמה מיוחדת שבו הדגיש שאלה "דברי הרב שכתבם בעצמו" כדי למנוע את הדילוג עליו.

    השיר מורכב מבתים כשכל האותיות הראשונות בכל בית מרכיבות את השם נחמן או "נחמן בן שמחה"

     

    הבית הראשון הוא:

    נימוסי הדתות כלם לא ישוו לדתנו

    חכמיהם בדו מלבם נימוסיהם בשכלם האנושי

    משה עלה למרום וענן לבושו

    נמצא המחיב דבר עמו בכל פעם ופרש מן האשה

    נימוסים בלשון התורה זה חוקים, חוקי שאר הדתות עוסקים בחיצוניות (בגוף) שהוא זמני וכלה, ולא ישוו לדת שלנו שעוסקת כולה רק בנשמה שהיא נצחית וטיפול בה.

    גם החלקים במצוות התורה שעוסקים בגוף ובהתנהגות אנושית לא נכתבו מתוך שכל אנושי וכוונה לטפל בגוף כמו שאר חוקי העולם, אלא גם הם מכוונים לטיפול בנשמה רק דרך הגוף כממוצע. כתוב על ישראל "אתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרויים אדם" מפני שאדם נקרא רק מישהו שמקיים את מצוות הקב"ה וכל מהותו וחייו מוקדשים רק למלא את רצונו. לכן גם בקיום המצוות של הגוף והתנהגות בעולם הזה מה שמעניין את האדם הישראלי זה לא התוצאות הגשמיות של קיום המצווה אלא עשיית רצון המצווה אותה.

    לכן אין טעם לקבל חוקים חדשים יותר "מוצלחים" לגשמיות, גם אם מוכיחים לך בשכל אנושי שעדיף לנהוג כך כי זה יותר מוצלח אין לאיש ישראל לשנות את חוקיו מפני שהעניין בחוקי התורה זה קיום מצוות המלך ולא הרווח הגשמי שבהם.

    "משה עלה למרום וענן לבושו" – שוב הדגש כאן הוא מאיפה מקור החוקים והתורה, משה התעלה לעולם הבא (לספירת הבינה) ומשם קיבל את התורה. כדי לעשות זאת ולהתקיים בעולם הבא הוא נאלץ לעזוב את גופו שלו ולקבל בתמורה גוף שמתאים לעולם הבא – ענן.

    "נמצא המחיב דבר עמו בכל פעם ופרש מן האשה" – השם נקרא מחוייב המציאות כי הוא מוציא מתוך העלם לגילוי את כל הנבראים אבל הוא המצע שעליו הם נמצאים וממנו שואבים כוחם, והוא מחוייב המציאות כי בלעדיו היא לא תתקיים. כאן מסופר ספור מהגמרא שבו משה נאלץ להיפרד באופן קבוע מאשתו (גוף נקרא אישה) ולמרות שעבור אדם אחר זה לא מקובל וזה חטא להיפרש מהאישה זה היה אחד משלושת הדברים שה' הסכים עם משה.

    כשנביא מתנבא או כהן נכנס לקודש הקודשים פעם בשנה ביום כיפור הם פורשים מהאישה באופן זמני לצורך קבלת הדיבור מה'. וזאת כדי לא להיטמא בנידה. גם נביא וגם הכהן מתכוננים מראש למפגש ופורשים לפניו כמה ימים מהאשה.

    אבל משה הוא לא נביא רגיל שממתין לזמנים מיוחדים כדי לדבר פה אל פה עם השם וצריך הכנות מיוחדות לזה אלא הוא נביא כזה ש"נמצא המחיב דבר עמו בכל פעם" – מתי שרק צריך, ולכן היה צריך להיות בהיכון 24 שעות, אולי הפעם ה' ירצה, ולא היה לו את הפריבילגיה להתכונן זה מראש שבוע.

  • תגובות 

חזרה לראש הדף