• קרולין גליק: למה לנו להסתבך בניסיונות כושלים לברור בין טובים לרעים בגבול?

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - פורום    
  • - תגיות:
  • הקונצנזוס בצד שלנו על כך שאפשר ורצוי להעניק סיוע הומניטרי לסורים שהגיעו לשערינו ביד רחבה, אבל אסור לתת לאף אחד להיכנס. חוץ ממרצ, אף מפלגה לא קוראת לפתיחת השער עבור הסורים, ולא בכדי.  

    חלק מהסירוב של הפוליטיקאים משמאל ומימין לשקול אפשרות להכניס את הסורים לישראל נובע מחששות ביטחוניים כבדי משקל. אין לנו מושג מי האנשים. חלקם ללא ספק אזרחים תמימים שסובלים מאז פרוץ המלחמה בארצם לפני כמעט שמונה שנים. אבל רק עיוור יחשוב שכולם שם כאלה. כמעט כל הקבוצות הנלחמות בסוריה - אל־קאעידה, דאעש, א־נוסרה, חיזבאללה, מיליציות שיעיות, איראנים וכמובן משטר אסד - הן אויבינו המעוניינים להשמיד את ישראל. אז מה לנו ולהם? ולמה לנו להסתבך בניסיונות כושלים לברור בין טובים לרעים בגבול?


    כבוד השיקול הביטחוני במקומו מונח, אבל עבור רוב הציבור השיקול העיקרי הוא לאומי, וטוב שכך. להבדיל ממה שחלק מחוגי השמאל של יהדות ארה"ב אומרים, ישראל אינה מדינת מהגרים. אנחנו מדינה של עולים יהודים. ישראל אינה מדינה שקולטת פליטים אלא מדינה שקולטת יהודים גולים שחוזרים למולדתם ההיסטורית המחודשת משום שזאת מולדתם. העובדה הזאת מבלבלת לא מעט יהודים אמריקאים, והאמת היא שישראל אשמה בכך.


    מאז קום המדינה, כל גייס כספים מהסוכנות שהגיע לניו יורק הציג את ישראל כמקלט בטוח ליהודים מסכנים ועניים שהגיעו לישראל כמפלט אחרון. על פי הגרסה הזאת, ישראל הייתה מחנה פליטים אחד גדול, שרק הדוד מאמריקה יכול היה להציל אותה באמצעות צ'קים שמנים. אבל עבור היהודים בארץ לא היה לנרטיב הזה כל רלוונטיות. יהודי ספרד כמו יהודי אשכנז הגיעו לישראל כי הם יהודים. נכון, יש בארץ גם תושבים שאינם יהודים, אבל עובדת היותם אזרחי ישראל לא מעלה ולא מורידה מזהותה היהודית של ישראל. תמיד היו כאן לא יהודים שגרו כגרים ותמיד יהיו.

    http://www.maariv.co.il/journalists/Article-649040

  • תגובות 

חזרה לראש הדף