• גדי טאוב: זה לא הזמן לגמגם, צריך לקרוא לשרץ בשמו ולסמן את בנט כבוגד, וצריך להתרחק מאנשים של ימינה, להקיא מהם

  • כתב - ISRAELY    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • גדי טאוב: זה לא הזמן לגמגם, צריך לקרוא לשרץ בשמו ולסמן את בנט כבוגד, וצריך להתרחק מאנשים של ימינה

    גדי טאוב:

    זה לא סכסוך אישי, למרות שהויכוח עם חגי סגל עלה לטונים, והייתי רוצה לדייק את זה, ולהסביר למה התכוונתי בביטוי "הכשרת שרצים". אני לא חוזר בי ממנו. אבל ראוי להבהיר שאני לא מייחס אותו באופן מצומצם רק לכתבת זו או אחרת (עטרה גרמן, שבינתיים חסמה אותי, או הודיה כריש חזוני) אלא באופן כללי ל"מקור ראשון" ו"ערוץ 7" ו"סרוגים" שלדעתי איבדו את דרכם, ועכשיו מספקים לבנט את הדרוש לו מכל: לגיטימציה.

    נתחיל מן העיקר: הונאת בנט-שקד היא לא "הפרה של הבטחת בחירות", וכל ניסיון לתאר אותה כך הוא חלק מן הנומרליזציה של מה שאין להשלים עימו. מדובר במעשה שתחילתו בהונאת ברני מיידוף שלא צריכה להיות עליה מחילה, וסופו במסירת השלטון לקואליציה פוסט-ציונית התלויה באחים המוסלמים, דבר המסכן את המפעל הציוני כולו. אסור לנרמל את הדברים הללו ומאנשי ימינה יש להתרחק. אנשים הגונים מקיאים נוכלים כאלה מקהלם, לא עושים עליהם כתבות צבע או מתארים את נוכלותם כמשהו שיש לו "פנים לכאן ולכאן". אם זה הנורמלי החדש, אז לא רק הימין אבוד. הדמוקרטיה הישראלית כולה תהיה בבעיה קשה מאד: היא תהפוך זירה להונאת בוחרים סיטונית וגניבת סוסים במקום מערכת מוסדות המייצגים את דעות הציבור.

    אם מרצ היתה עושה דבר כזה עיתונות השמאל היתה קורעת אותה לגזרים. ובצדק. ומה עושה (חלק גדול מ)עיתונות הימין? את ההפך. משתפת פעולה עם עיתונות השמאל שעכשיו פועלת להכשרת השרץ. האיתרוג בשמאל הוא דבר אינטרסנטי וזמני. אני בטוח שבעומק ליבם הם בזים לבנט ושקד. אף אחד לא מכבד רמאים. ילעסו אותם ויירקו ברגע שהם יפסיקו להועיל. אבל הם יודעים למה הוא חשוב להם עכשיו לאתרגם, ולא פחות מזה חשובה להם הלגיטימציה הזוחלת שמעניקים לו אירגוני חדשות ימניים שמכרו את ערכיהם בנזיד עדשים. הקורא מוזמן להציץ בציוץ של חגי, ובמי שיתף, לייקק, והגיב. כל הדינמיקה שם: עיתונאי השמאל המלטפים, ועיתונאי ימין אובדי דרך עומדים בתור לליטוף. אלה גם אלה, חושבים שהבעיה תסתלק אם רק יקראו לי "ביביסט".

    אני לא מתרשם מהכעס שלהם, ולא מניסיונם לייחס לי "שינאת חינם" או "התקפות אישיות". לא כל השנאות הן שנאות חינם, ואת הרוע שחוללו פה בנט ונוכליו צריך לשנוא. גם אין שום דבר אישי או חריג בלומר על עיתונאי המנרמל את התועבה שהוא "מכשיר שרצים". כי זה מה שעושים עיתונאי "ימין" כשהם מעניקים לימינה סיקור "רגיל" כאילו לא נפל דבר. זה לא מצב רגיל, וסיקור רגיל הוא לא אופציה עכשיו.

    איך תהיה תקומה למחנה הימין, אני רוצה להבין, אם אנחנו נכשיר את הנוכלות, ואת השותפות עם האחים המוסלמים? ואל תגידו, "אבל נתניהו..." אני עצמי מאד התנגדתי לפלירט של נתניהו עם מנצור עבאס, אבל אם יש אנשים שעוד חושבים ש"אם נתניהו כייס, אז לי מותר לשדוד בנק" אז הם פשטו את הרגל, מוסרית ואידיאולוגית.

    מותר לא להיות ימני, כמובן. אבל אי-אפשר לומר על עצמך שאתה ימין ולתמוך בממשלת שמאל פוסט-ציונית. זה לא הולך ביחד. ואי-אפשר לומר על עצמך שאתה ערכי, ולא לסמן את בנט שקד וחבורתם בתווית המתאימה להם: נוכלים פוליטיים המפרקים את תשתיתה של הדמוקרטיה הישראלית, שותפים מלאים בטירוף המערכות המושחת הזה, שיאיר לפיד מכנה אותו "נורמליות". כל מי שאומר עכשיו "אבל אצלנו יש גם ביקורת על בנט" נשמע לי כאילו אמר "אבל אצלנו יש גם כאלה כאלה שחושבים שדרייפוס לא אשם". זה הזמן להתייצב חד משמעית ובלי לגמגם. כי אם היינו עושים לבנט ושקד מה שעשתה עיתונות השמאל על פרומיל מזה לגנץ – גנץ כולה הפר הבטחת בחירות לא ריאלית אחת, ומיד סומן כ"בוגד" – אז כל זה לא היה קורה לנו. זה הזמן להתעשת ולקרוא לשרץ בשמו.


  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף