• פרשת עקב- מצוות הדבקות

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - הרב מאור תפארת    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • בתחילת פרשתנו, על פי מדרש חז"ל, נרמז העניין של חשיבות הפרטים הקטנים "והיה עקב תשמעון" – "אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון" (רש"י). לעומת זאת פרשתנו מסיימת באחד הכללים החשובים בתורה "ולדבקה בו" – עניין הדבקות בה'. וכך מפרש רבי משה בן נחמן (הרמב"ן) את הכלל היסודי הזה:

    "ויתכן שתכלול הדביקה לומר שתהיה זוכר השם ואהבתו תמיד לא תפרד מחשבתך ממנו בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך, עד שיהיו דבריו עם בני אדם בפיו ובלשונו, ולבו איננו עמהם, אבל הוא לפני ה'.

    ויתכן באנשי המעלה הזאת שתהיה נפשם גם בחייהם צרורה בצרור החיים, כי הם בעצמם מעון לשכינה".

    ומוסיף הרמב"ן שזהו מה שציוום יהושע בסוף ימיו, לאחר כיבוש הארץ: "כי בהיותם במדבר וענן ה' עליהם והמן יורד מן השמים והשלו עולה והבאר לפניהם תמיד וכל מעשיהם בידי שמים בדברים נסיים הנה מחשבתם ומעשיהם עם השם תמיד, ולכן יזהירם יהושע שגם עתה בארץ בהסתלק מהם המעשים הנפלאים ההם תהיה מחשבתם בהם תמיד לדבקה בשם הנכבד והנורא ולא תפרד כוונתם מן השם".

    דברים מעין אלה כותב הרמב"ם (רבי משה בן מיימון) בספרו "משנה תורה" הלכות תשובה פרקי. הרמב"ם שם כותב שעיקר  העבודה הרצויה איננה מפני שכר ועונש, אלא לשם שמים, מתוך אהבת ה'.

    וכותב הרמב"ם שם:

    "וכיצד היא האהבה הראויה הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד כאלו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה והוא שוגה בה תמיד בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה, יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו שוגים בה תמיד כמו שצונו בכל לבבך ובכל נפשך, והוא ששלמה אמר דרך משל כי חולת אהבה אני, וכל שיר השירים משל הוא לענין זה".

    מעלה זו של הדבקות גבוהה מאוד מאוד, והרמח"ל מציב אותה בראש הסולם שהוא בונה בספרו "מסילת ישרים" – מעלת הקדושה: "אך הקדוש הדבק תמיד לאלהיו, ונפשו מתהלכת בין המושכלות האמתיות באהבת בוראו ויראתו, הנה נחשב לו כאילו הוא מתהלך לפני ה' בארצות החיים עודנו פה בעולם הזה, והנה איש כזה הוא עצמו נחשב כמשכן, כמקדש, וכמזבח, וכמאמרם זכרונם לברכה (ב"ר פפ"ב): ויעל מעליו א-להים האבות הן הן המרכבה" וכו'.

    אולם להשיג משהו ממנה זהו דבר שווה לכל נפש – גם בחיי המעשה כל אדם יכול לקיים בעצמו "שיויתי ה' לנגדי תמיד" (וזו אחת הסיבות לכיפה שעל הראש) – להתהלך לפני ה' בארצות החיים.

  • תגובות 

חזרה לראש הדף