• צביעות של תקשורת!!!

  • כתב - MotiH    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • "אל תתייראי מן הפרושים (מבחינה חברתית-כלכלית: המעמדות הנמוכים והעניים) ולא ממי שאינם פרושים," אמר אלכסנדר ינאי, גדול מלכי החשמונאים וכהן גדול, לאשתו שלום-ציון ערב מותו, "אלא מן הצבועים שדומים לפרושים, שמעשיהם כמעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס." 

    והפרשנות המקובלת היא: הצבועים עושים מעשים נקלים אך מעמידים פנים שעושים מעשים נעלים ועוד מבקשים על כך שכר. 

    דעתי היא שבמקרה של כחול לבן והרשימה המשותפת  הגיעה התקשורת שלנו (ברובה) לשיא של צביעות, תוך שיתוף פעולה הדוק וצמוד עם התעמולה של כחול לבן, כאילו היתה חלק ממנה.

    מה לא אמרו על ח"כ אורלי לוי "הבוגדת"? כל אוצרות הקללות שמצויות במילוני הביבים. ומה אמרה התקשורת על הבגידה הגדולה של כחול לבן בעניין הרשימה המשותפת? לא קיללה, לא גינתה, רק נתנה את ההסבר הרשמי של כחול לבן: היו לנו שתי הבטחות: האחת להפיל את  ביבי, השנייה לא להסתייע בשום דרך בקולות של הרשימה המשותפת. היינו צריכים להפר הבטחה אחת והחלטנו להפר את ההבטחה השנייה. פשוט עניין של שיקול פוליטי.  

     דעתי היא שזהו הסבר שקרי לגבי שקר אחר, ענק  ממדים, מושחת.

    מדוע?

    כי לא היו שתי הבטחות – היתה הבטחה אחת  ברורה לגבי "ביבי הביתה" ומולה שקר יזום, מתוכנן וזדוני, שהיה נחלת הצמרת של כחול לבן, בעניין הרשימה המשותפת. 

    למה שקר ולא הבטחה? כי היה ברור לכל מי שרואה סקרים ומבין את המציאות הפוליטית  כי לעולם כחול לבן לא תוכל לסלק את נתניהו בלי הקולות של הרשימה המשותפת. כבר בגן יודעים שאחת ועוד אחת לא יכול להיות חמש! כלומר, השבועות "בנקיטת חפץ" של ראשי כחול לבן שבשום תנאי וצורה לא יסתייעו בקולות המפלגה המשותפת לא היו כלל בגדר הבטחה, אלא שקר גס וענק, זאת שעה שמראש הם תיכננו להישען על הרשימה המשותפת ופעלו בחשאי לשם כך . 

    ועכשיו, כחלק מהשקר הגדול, היינו עדים ל"נקודות הסברה" אחידות בתקשורת, שמטרתן ליפות את הרשימה המשותפת ולהקהות את חומרת ההתחברות למפלגה שכל מרכיביה מתנגדים לעצם קיומה של המדינה כמדינה יהודית. 

    האחת, ההשתלבות היפה של ערביי ישראל במערך הרפואה והבריאות  של ישראל  מחייבת  גם את השתלבותם במערך קבלת ההחלטות השלטוני, וזאת ע"י "המשותפת" המייצגת אותם.  

    טיעון שגוי לחלוטין. קיים דיסוננס חריף בין העמדות הלאומיות הקיצוניות של כל חברי "המשותפת" לבין העמדות המתונות של חלק גדול מערביי ישראל. בהקשר זה ראיתי פרשנות הבאה לטעון "שהאג'נדה הלאומית הפלסטינית של 'המשותפת' נחלשת ונדחקת לטובת המאמץ להשתלב בישראל." לא דובים ולא יער. דומה הדבר לאמירה שהחרדים מתחילים להאמין פחות בתורה – לטובת גיוס לצבא,

    השנייה: גם ביבי הסתייע ב"משותפת" לשם פיזור הכנסת, ובמפלגות ערביות  בכנסת לצרכים שונים. כחול לבן עושה אותו הדבר, אז למה לכעוס עליה?

    זאת השוואה כמו בין חתול לעכבר, ולהגיד שהשווה ביניהם הוא שהם הולכים על ארבע. מדוע? כי כל הפעמים שנתניהו הסתייע במפלגות ערביות וב"משותפת", היו לצרכים פרלמנטרים חד-פעמיים, בבחינת השתמש וזרוק. עכשיו מדובר במשהו אחר לגמרי שהוא לא חד פעמי, שהוא קשור בקבלת החלטות במישור הלאומי-ביטחוני,  שהוא מקנה ל"משותפת" זכות וטו על החלטות מדיניות וביטחוניות שונות. בהקשר זה הקביעה של לפיד כי ההצבעה של ה"משותפת " תהיה רק פעם אחת, ובמשתמע לא נצטרך אותה יותר, היא פשוט קשקוש מארץ הקשקושים. אז איך תתקיים ממשלת המיעוט? יצביעו עבורה מהשמיים? אילו ביבי היה אומר דבר הבל כזה, התקשורת כבר היתה  בטרוף, ובמקרה דנן? בקושי הרמת גבה.

    השלישית: גם החרדים אינם מפלגה ציונית, וגם ה"משותפת" אינה ציונית. אז למה שלא ישתפו אותה בממשלה כמו את החרדים?  

    שוב, השוואה נואלת. מספיק שנגיד שדגל התורה תמכה ב"חוק הלאום". אם כבר, אז את "נטורי קרתא" הייתי יכול להשוות ל"משותפת".

    קשה, קשה להכשיר "פסולי חיתון"!

  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף