• דבר תורה לפרשת יתרו- פנינים נפלאים מהאור החיים הקדוש על פסוקי ההקדמה למתן תורה

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - הרב מאור תפארת    
  • - תגיות:
  • בפרשתנו נקרא השבוע על מעמד הר סיני ועשרת הדברות. כפתיחה למעמד חשוב זה באים בתורה פסוקי הקדמה חגיגיים ומיוחדים, המספרים על הגעתם אל הר סיני, דברי ה' להם על הייעוד כממלכת כהנים וגוי קדוש כלפי האנושות כולה, ודברי ישראל "כל אשר דבר ה' נעשה", וההכנות לקראת מתן תורה.

    קטע זה מתחיל כך, "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר: וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱ-לֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל".

    פירוש נפלא כתב רבינו חיים בן עטר, "האור החיים" הקדוש על התורה (חי לפני בערך כמאתים חמישים שנה במרוקו, ובאחרית ימיו בירושלים עיר הקדש), ומנהג החסידים ללמדו מידי שבת בשבתו, וכך נהגו רבים מגדולי ישראל. הפירוש נפלא ויפה תמיד, אבל כאן בפסוקי ההקדמה למתן תורה, הוא נפלא במיוחד, ומלא פנינים יקרות. ונביא כאן מעט מן המעט מדבריו, על שלושת הפסוקים שהבאנו.

    * "בחודש השלישי ... ויסעו מרפדים"- מעיר האור החיים הקדוש שלכאורה סדר הפסוקים הפוך, שהיה לתורה להקדים ולספר שנסעו מרפידים וחנו במדבר סיני", ואח"כ לומר שזה קרה בחודש השלישי (ולא לספר על היציאה מרפידים אחר ההגעה למדבר סיני). וכבר קדמו הרמב"ן, שהעיר על כך, ופירש שאכן הפסוק הראשון בפרשיה זו הוא פסוק פתיחה חגיגי, לאור ציפייתם של ישראל שכבר יזכו למעמד זה.

    האור החיים מיישב באופן אחר, ואלו דבריו המאירים: "ואולי שהוא על דרך אומרם (סנהדרין קה, ב) אהבה מקלקלת השורה, להקדים המאוחר, שלהיות כי הוא זה יום המקווה לבורא לתורה לעולם לעליונים ולתחתונים ומיום הבריאה והם יושבים ומצפים מתי יבואו בני ישראל מדבר סיני, לזה כשהגיעו שמה לא עצרו כח לספר סדר הדבר, ותכף קדמה ההודעה באומרו ביום הזה באו וגו', הגיע חשוק ונחשק לחושק וחשוק, ושמחו שמים וארץ כי זה הוא תכלית הבריאה ותקותה, ואחר כך חזר הכתוב להודיע פרטן של דברים".

    * את הפסוק הבא "ויסעו מרפידים" וכו' מפרש האור החיים על שלושה עניינים שצריכים להיות כהכנה לקבלת התורה ע"י כל אדם:

    עניין ראשון הוא הנסיעה מ"רפידים" מרפיון הידים, שאין התורה נקנית אלא מתוך התגברות והתעצמות בעסק התורה, והעצלות מפסידה את השגתה. "והן עתה נסעו מבחינה זו והכינו עצמם לעבוד עבודת משא בנועם ה', והוא אומרו ויבואו מדבר סיני".

    השני הוא "ויבואו מדבר סיני"- לבחינת מדבר, לשפלות וענווה, "כי אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשפיל עצמו ומשים עצמו כמדבר". והענווה היא הכתר של כל המידות הטובות. ומשלו חכמינו (בגמרא מסכת תענית) שדברי תורה נמשלו ליין, ואין היין משתמר ומתקיים אלא בכלי חרס, ולא בכלי זהב וכסף.

    השלישי הוא האחדות "ויחן שם ישראל נגד ההר- כאיש אחד בלב אחד" (רש"י). "יתועדו יחד ויחדדו זה לזה ויסבירו פנים זה לזה".

    וע"י שלושת אלה זוכים לתורה בשלימות.

    *ומשה עלה.. ויקרא אליו ה'- משה הקדים והתחיל לעלות מעצמו, ואז קרא אליו ה'. "ויש לך לדעת כי בחינת הקדושה לא תקדים אלא למזמין אותה ומעיר על הדבר, והוא מאמרם ז"ל (זהר ח"ג צ"ב) באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, והוא סוד אומרו (בראשית ב ו) ואד יעלה מן הארץ והשקה מלמעלה את כל פני האדמה. וירמוז באומרו ויקרא, לשון יקר וגדולה עשה ה' למשה על הכנתו וזריזותו בדבר". על האדם לדעת שאם רק יעשה השתדלות להתקדם, יקבל סייעתא דשמיא של כפל כפלים, ויגיע למעלות גדולות שאפילו לא חלם עליהן.

    הבאנו מעט מן המעט, ומומלץ בחום לעיין בדבריו במקור, ולחוש את האש היוקדת בדבריו הקדושים שבאים מלב נקי וטהור, מלא אהבת ה' ואהבת ישראל.

  • תגובות 

חזרה לראש הדף