• ישראל לא יכלה לשתף חומרי המוסד על איראן עם גרמניה כי הם קרובים לאטום ולגרמניה אסור – הגרמנים כועסים

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - ISRAELY    
  • - תגיות:
  • ישראל לא יכלה לשתף חומרי המוסד על איראן עם גרמניה כי הם קרובים לאטום ולגרמניה אסור – הגרמנים כועסים

    קרדיט צילום: shutterstock

    "בחומר יש מידע סודי על איך מכינים נשק גרעיני", הוא אומר ומבהיר: "חייבים לאתר את הציוד וחומרי הגלם של פרויקט הגרעין ולהשמידם. הפריצה היא הישג חשוב של המוסד", מוסיף היינונן, שבחן בחודשים האחרונים במתקן ביטחוני מסווג את פירות המבצע החשאי בלב טהרן. "בחומר הזה, המתעד את המחקר והניסויים שעשו כדי לפתח פצצה, יש מידע פרוליפרציה (המתייחס לייצור נשק גרעיני, ר.ב.) רגיש מאוד, ולכן היינו חייבים לכתוב את המזכרים שלנו כך שלא יכללו חומרים שיתנו רעיונות לאנשים משוגעים".

    וזה אולי משל לעניין כולו. בחומר יש 150 אלף מסמכים בעותקים פיזיים ובדיסקים, תמונות ודיאגרמות. בלי חומרי גלם. למרות זאת, היינונן ועמיתו דיוויד אולברייט, גם הוא לשעבר מראשי סבא"א, נזהרו כשכתבו את המסקנות וציטטו מהחומר. רבים חושבים שסודות ייצור נשק גרעיני נמצאים באינטרנט. העקרונות ידועים, אבל בין זה ובין היכולת לייצר יש עולם שלם של ידע, שרק מספר קטן של מדינות הצליחו לגשר עליו.

     האיראנים, וכאן הנקודה החשובה, היו קרובים מאוד. כל כך קרובים שהחומר שתיעד את פרויקט הגרעין הצבאי החשאי שלהם, "אמאד", זה שהמוסד גנב, כלל חלקים כל כך רגישים, שישראל אפילו לא יכלה לחלוק אותו עם אנשי המקצוע של המודיעין הגרמני. לגרמניה, תוצאה של מלחמת העולם השנייה, אסור לקבל ידע שעלול להוביל אותה לייצר פצצת אטום. ישראל שיווקה את תוצאות הפשיטה בטהרן באין־ספור פגישות בעולם וחלקה את המידע עם חברות מוכרות ומאושרות במועדון הגרעיני (ארה"ב, בריטניה וצרפת), אבל כשהגיעו לגרמניה אמרו להם הישראלים שהם "מצטערים מאוד"אבל לחלקים מסוימים מהחומר לא תינתן להם גישה. הכעס הגרמני הוא כמובן רק הערת שוליים. היינונן מגלה ש"אחרי פרסום גניבת הארכיון והעברתו לסבא"א ראיתי שרוב העולם מקבל אותו הזה יחסית באדישות. בהמשך הקיץ פנו אליי ולאולברייט והציעו לנו לבוא לישראל ולעבור על החומר, ועשינו את זה".

    https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5521071,00.html

  • תגובות 

חזרה לראש הדף