• לפרשת לך לך- אברהם אבינו - קנאות מסוג אחר

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - הרב מאור תפארת    
  • - תגיות:
  • עיקר עניינה של פרשתנו, פרשת לך לך,  והפרשה הבאה (פרשת וירא) היא דמותו של אברהם אבינו.

    הפרשה פותחת בציווי ה' לאברהם לעזוב הכל וללכת לארץ ישראל.

    במדרש רבה בסוף הפרשה הקודמת, מסופר על מה שקדם לציווי, על החיפוש של אברהם אבינו אחר האמת האלוקית ומאבקו למען פרסומה. סיפור מפורסם שמופיע שם הוא המעשה של אברהם אבינו ששובר את הצלמים (פסלים ששמשו לעבודה זרה). והמדרש מספר שתרח אבי אברהם היה מוכר צלמים. יום אחד הוא מינה את אברהם בנו להחליף אותו בחנות. והמדרש מתאר שאשה אחת הביאה מנחה של סולת לשים לפני הפסלים. אברהם ניצל את העניין, שם את המנחה בין הפסלים, לקח מקל ושבר את כולם, ושם את המקל ביד הפסל הגדול ביותר, שאתו כמובן הוא השאיר שלם. כשאביו בא וראה את מה שקרה לסחורה שלו, הוא כמובן פנה לבנו ודרש תשובות. אברהם לא התבלבל ואמר שאשה אחת הביאה מנחה, והפסלים רבו מי יקבל את המנחה, ובא הפסל הגדול ובשר את כולם, ולקח את המנחה לעצמו. כעס עליו אביו, הרי הפסלים אינם רואים ושומעים מאומה, ובוודאי שגם לא "הולכים מכות". ענה לו בנו "ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר", אם כן מדוע לעבוד אותם.

    הרב קוק לוקח את הסיפור הנחמד הזה, ולוקח אותו כמשל, על איך צרכה להראות הקנאות האמיתית לפי היהדות. לא קנאות מתוך שנאה וצרת אופקים, אלא מתוך אהבה אמיתית לכל. "קנאת ה' אמיתית, אין בה מן הכעס והשנאה השפלים,הנובעים מרוע המידות, ומתכונת הטבע המושחת. היא כולה לשם שמים, ומזוככת מכל נטיות הטבע. היא אוהבת וגם שונאת כאחד. מתוך אהבתה את כל היא חפצה לתקן את כל, ואינה יכולה לסבול כל תופעה של רע. תוכחתה באה מאהבה מסותרת, וגם בקנאתה קנאת ה' צ-באות אינה נתפסת ברשת של שנאה וקפדנות" (הרב בנימין אפרתי, הסנגוריה במשנת הרב קוק).

    ואלו דברי הרב בספרו "אורות" (עמוד קלה):

    ומציירים אנו לנו נשמה גדולה ענקית עם כל שאיפותיה הגדולות, את תשוקתה הכבירה לחופש ואור, ואת צערה החזק ומכאובה הגדול על עלבון התבל (עלבון התבל שיכול היה להגשים את ייעודו ופנימיותו לאור באור ה'), נשמת אברהם,  איך היא מתמרמרת בראותה את האושר והאור המוכנים לכל החי ולכל הנשמה, (אבל עקב חטאי בני האדם שהשפילו את רוחם להמשך אחר עבודה זרה-) והבארות נסתמו, "סתמום פלשתים וימלאום עפר". (אברהם אבינו לא יכול יותר לסבול-) איך מתפרץ הארי מהסוגר, איך נוטל הוא את מקלו בחרון, משבר את הצלמים (בראשית רבה לח/יג), וקורא בכח לאורה, לא-ל אחד אדון עולם (אברהם אבינו עושה מעשה של גבורה וקנאות- שבירת הצלמים, דווקא מתוך החסד והאהבה שבקרבו. מתוך אהבתו העצומה לכל האדם ולכל המציאות הוא לא מסוגל יותר לסבול את השפלות בה הם נמצאים -  אברהם אבינו שובר את הצלמים).             

  • תגובות 

חזרה לראש הדף