• כל כשלי המשטרה והפרקליטות בחקירות נתניהו

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - MotiH    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • מתוך "מידה", 22/11/2019

    הדרמה המשפטית מאמש היתה שיאו של תהליך חקירה שערוריתי שהדליק לאורך הדרך שלל נורות אדומות לגבי התנהלות מערכת האכיפה, וגם לגבי האישומים עצמם

    הרוחות עדיין סוערות לאחר הודעתו אמש (חמישי, 21.11) של היועמ"ש מנדלבליט על הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בעבירות הפרת אמונים ושוחד, ונאום התגובה של ראש הממשלה מיד לאחר מכן בו טען כי מדובר ב"הפיכה שלטונית" וקרא "לחקור את החוקרים."

    הפלונטר הפוליטי והמשפטי צפוי להמשך עוד חודשים ארוכים, אך כדי להבין איך הגענו עד הלום יש לחזור לכמה נקודות מפתח בתהליך החקירות, תהליך שלו חלק גדול במשבר בו המדינה כולה נמצאת והיה מלא בכשלים ובהתנהלות בעייתית של גורמי החקירה והאכיפה.

     

    פרשת ריטמן

    אחת הפרשות החמורות והסבוכות שהתחוללו בצמרת המשטרה בשנים האחרונות, שהחלה בשנת 2015 עם תלונות שהוגשו נגד מפקד יחידת להב 433 דאז ניצב רוני ריטמן על אי-סדרים בהתנהלותו ועל אירוע בו על פי החשד הטריד מינית קצינה ששירתה תחתיו, ובעצמה הפכה יעד לחקירת מח"ש תמוהה, ביחד עם מפקדה תנ"צ גיא ניר, שלמעשה שיבשה את חקירת ריטמן. החקירה נגדו נסגרה בסופו של דבר והמפכ"ל רוני אלשיך העניק לו גיבוי מלא, אך בעקבות הוראת בג"ץ נאלץ ריטמן לפרוש לבסוף.

    במהלך הפרשה העלה ריטמן טענה לפיה גורמים בסביבת ראש הממשלה שלחו חוקרים פרטיים כדי לעקוב אחריו, בשל תפקידו המרכזי בחקירות ראש הממשלה. גם טענה זו הופרכה לאחר חקירה בה קבע ראש חטיבת המודיעין של המשטרה, תת-ניצב קובי זריהן, כי אין קשר בין החוקרים הפרטיים להתחקות לכאורה אחר חוקרי נתניהו.

    בנוגע לטענות לקשרים שהשמיע אלשיך על הקשר בין מעצר החוקרים הפרטיים לבין ניסיונות לעקוב אחרי חוקרי ראש הממשלה, הדגיש תנ"צ זריהן כי "למעשה בין המידע שאליו התייחס מפכ”ל המשטרה לבין החקירה המתוארת אין כל קשר: אירוע אחר, ממועד אחר."

     

    פרשות אלשיך

    מי שעמד בראש משטרת ישראל לאורך תקופת חקירות נתניהו היה כאמור רוני אלשיך, שעל מעלליו באותה העת כתבנו כאן בהרחבה מספר רב של פעמים. אחת התופעות הבולטות בכהונת אלשיך הייתה קשריו המפוקפקים עם עיתונאים, שבאופן פלאי דיווחו על פרטים מחקירות ראש הממשלה מיד לאחר שנפגשו עם אלשיך. כפי שחשף גלעד צוויק ב"מידה" לפני כשנתיים, לאחר פגישה בין המפכ"ל לשעבר לאיש ערוץ 10 דורון הרמן בחודש יוני 2016, פירסם האחרון בתוך מיספר ימים שלוש כתבות שעסקו בפרשת ההטרדה המינית בה היה חשוד ניצב רוני ריטמן ובהן ציטט גורמים במשטרה הטוענים כי מדובר ב"ניסיון לטרפד את החקירה."

    בנוסף חשפנו כי אלשיך נפגש במהלך כהונתו לא פחות משבע פעמים עם אילנה דיין, כהכנה לראיון ששודר בחודש פברואר 2018 בתוכנית "עובדה" ובשיאה של הסערה הציבורית סביב תיפקוד המשטרה בחקירות. בעקבות הריאיון התקיים דיון מיוחד בוועדת הפנים של הכנסת, שביקשה לבדוק האם המפכ"ל הדליף לתקשורת מידע חסוי מחקירות ראש הממשלה, ובמהלכו עזב אלשיך את החדר לכמה דקות, בדיוק בזמן שהתפרסמה ההדלפה על מעצר אלי קמיר וניר חפץ.

    עיתונאי אחר שהפך עורו לאחר פגישה עם אלשיך היה אמנון אברמוביץ'. ובעקבות פגישה שנערכה בין השניים ב-31 באוגוסט 2017, חל מהפך דרמטי בגישתו של אברמוביץ' כלפי המפכ"ל שהפך לפתע לשומר הסף החשוב ביותר של שלטון החוק. יממה לאחר הפגישה, אותו אברמוביץ', שעד אז ביקר בחריפות את אלשיך, חלק לפתע שבחים על פועלו של המפכ"ל, ובעיקר על חלקו המרכזי בחקירות ראש הממשלה שם לדבריו "רוני אלשיך עשה עבודה מעולה"

    במקרה אחר, אישרה משטרת ישראל לבקשת "מידה" כי אלשיך נפגש במהלך שנת 2018 עם העיתונאים רביב דרוקר וברוך קרא, מי שעמדו מאחורי פרסום תחקיר מקיף בנושא "תיק 4000". הפגישה בין אלשיך לדרוקר נערכה ב-15 בנובמבר, כעשרה ימים לפני שידור תכנית "המקור", וכשבועיים לפני פרסום המלצות המשטרה בתיק 4000.

     

    הדלפות מגמתיות

    כמעט לאורך כל תקופת חקירות נתניהו, ליוותה את פעולות המשטרה והפרקליטות מכת הדלפות בלתי-נגמרת, כאשר כמעט בכל יום מהדורת החדשות נפתחה בציטוט מפי "מקור בכיר המקורב לחקירה" או "פרסום ראשון" מגורמים עלומים.

    על פי סעיף 117א' של חוק העונשין, דינו של עובד ציבור שמסר ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לאדם שאינו מוסמך לקבלה הוא מאסר בן שלוש שנים. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2018 התריע על ליקויים חמורים בפרסום של פרטים אסורים בתקשורת, פגיעה בחקירות ובצנעת הפרט, וקבע כי רבות מן ההדלפות המתפרסמות בכלי התקשורת הגיעו בפירוש מתוך המשטרה והפרקליטות.

    אך למרות כל זאת היועמ"ש מנדלבליט דחה כל בקשה לבדיקת ההדלפות ואף קבע כי הדלפות הן "מעקרונות הבסיס לקיומו של משטר דמוקרטי," ואיתור המדליפים אף "עלול לפגוע בחקירה." אלא אם כמובן מדובר בהדלפה שעשויה לסייע לראש הממשלה, אז כמובן מיהרו במשרד המשפטים לבקש צו שיאסור את הפרסום. גם הצעתו של שר המשפטים אמיר אוחנה לבצע בדיקות פוליגרף לאנשי הפרקליטות בעניין ההדלפות – נדחו על הסף על ידי האנשים שאין להם מה להסתיר.

     

    פרשות ליאת בן ארי

    אם כבר מדברים על הפרקליטות, חייבים להזכיר את ליאת בן ארי, הפרקליטה שליוותה את חקירות נתניהו והחליטה שבמקום לנכוח בשימוע שעליו היא אחראית החליטה שלא לוותר על חופש באפריקה עם משפחתה. מדובר היה בשיאו של הפרויקט אותו הובילה במשך כמה שנים, אך דווקא אז היא הפגינה זלזול תהומי בזכויותיו של ראש הממשלה להשמיע את הגנתו בפניה, ולמעשה חיזקה את טענתו למשחק מכור.

    שמה של ליאת בן ארי נקשר גם לכמה פרשות אחרות, ובראשה פרשת המכרז התפור שהתפוצצה ברעש גדול בחודש יוני האחרון, אז הוקפא המכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה בעקבות מכתב אנונימי שנשלח לנציבות שירות המדינה. במכתב נטען שהוועדה בנציבות, שהתכנסה כדי לבחור את המועמד לתפקיד, היא "מחטף לקידום ליאת בן ארי." לדברי הכותבים בן ארי היא "המועמדת המועדפת על פרקליט המדינה שי ניצן" (שהיה חלק מוועדת המכרז) בשל "הקו התקיף שנקטה בתיקי ראש הממשלה."

    לפני כחודשיים, בזמן שוועדת המינויים דנה בתוצאות המכרז, פנתה מנכ"לית משרד המשפטים סיגל יעקבי לנציבות שירות המדינה והודיעה כי המשרד מבקש לדחות את המכרז עד לבחינתו המעמיקה. שי ניצן, המשמש כאמור גם אחד החברים בוועדה, התנגד למהלך והדיון חודש לאחר התערבות היועמ"ש ואיומי שביתה מצד בכירים במשרד, ובסופו בן ארי מונתה לתפקיד הבכיר. בתגובה כתבה מנכ"לית המשרד מכתב חריף לפרקליט המדינה ובו טענה כי החלטת נציבות שירות המדינה לאשר את קיום המכרז "אינה עונה על כל השאלות שעורר התהליך" אשר "חלקן לא נידונו באופן מספק"

     

    פרשת המייל של שי ניצן

    בשבוע שעבר חשף קלמן ליבסקינד ב"מעריב" הודעת דואר אלקטרוני ששלח פרקליט המדינה שי ניצן לבכירים במערכת המשפט, ובה עידכן אותם על סוגיות בהן נמצאת הפרקליטות תחת ביקורת בתקופה האחרונה, בעיקר בהקשר של תיקי ראש הממשלה, וביקש מהם להתגייס לטובת הפרקליטות ואנשיה בראיונות בתקשורת. ניצן אף צירף מסמכים וקישורים לחומרים משפטיים שעשויים לדעתו סייע להם בכך.

    בין המכותבים היו שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן וכן כמה שופטים בבית המשפט המחוזי, בהם גם מי שעשויים לעסוק בהמשך בתיקי ראש הממשלה אם יוגש נגדו כתב אישום. מכותבת נוספת היתה נשיאת העליון לשעבר דורית בייניש, שיום לאחר קבלת המכתב תקפה במילים קשות את שר המשפטים אמיר אוחנה בעקבות ביקורתו על התנהלות הפרקליטות.

    במסמך המדובר כתב שי ניצן על פגישה שקיים ביום ראשון "עם כמה מנהלים לשעבר", ובה התייעץ עימם "בנושא המתקפות התקשורתיות על הפרקליטות, שרבו לצערנו לאחרונה, תוך שביקשתי מכל מי שמוכן להסכים לכך להופיע בתקשורת כאשר עולה הנושא"." עוד הוסיף ניצן כי "בהמשך להצעות שעלו בישיבה, בכוונתנו להעביר אליכם מידע רלוונטי בזמן אמת, הרלוונטי לדיון הציבורי על הפרקליטות. עשינו זאת בעבר מעת לעת, אך בכוונתנו לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר." למכתב צורפו כמה מסמכים, בהם החלטת היועמ"ש בעניין רות דוד ומכתב מאת היועמ"ש הדוחה את בקשת פרקליטי נתניהו לפתוח בחקירת ההדלפות מתיקי החקירה.

    בעקבות הסערה שהתעוררה, פנתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לניצן וביקשה ממנו ש"לא לפנות לשופטים מכהנים בנוגע למאבק במתקפות על הפרקליטות." בהודעה שפירסמה דוברות הרשות השופטת נכתב כי ניצן טען כי "מדובר בתקלה והשופטים המכהנים יוסרו מרשימת התפוצה."

     

    פרשת חקירות עדי המדינה

    בחודשים האחרונים נחשפו מיספר דיווחים על מעשים פסולים לכאורה שעשו חוקרי המשטרה במאמצם להרשיע את ראש הממשלה נתניהו. כך למשל דיווח עמית סגל בחודש ספטמבר ציטוטים מתוך חקירתו של שאול אלוביץ' בתיק 4000 מהם עולה כי המשטרה ניסתה להשתמש בבנו כדי ללחוץ עליו להחליף עורך דין, וכמו כן השתילה מכשירי האזנה בחדר שאמור לשמש להתייעצות בין פרקליטים ללקוחות.

    בנוסף, בציטוטים מחקירתו של ארי הרו נשמע החוקר כורש ברנור מנסה לשכנע את הרו למסור הודאה, למרות שלטענתו הוא לא יודע דבר. כך למשל אומר החוקר כי  "אתה צריך לתת משהו כדי שנחתום איתך הסכם," וארו משיב לו: "אז תגיד מה אתה רוצה שאני אגיד ואני אגיד." בהמשיך מסביר החוקר: "יש לך משהו להגיד נגד אחרים? תגיד לי עכשיו רשימה. אני צריך ממך רשימה של דברים. סחורה, זה כמו שוק. אתה נותן – אני מחזיר," והרו משיב: "אני באמת לא יודע."

    לפני כשבועיים חשף שוב סגל תמלילים מחקירת ניר חפץ שהעלו שוב שאלות קשות לגבי אמינות גרסתו של חפץ וכמו כן לגבי ההתנהלות הבעייתית של גורמי החקירה והאכיפה. על פי הפרסום, המשטרה הפעילה "לחצים מיוחדים" על מנת לגרום לחפץ לחתום על הסכם עד המדינה, וכחלק מהמאמצים זימנה לחקירה "אדם נוסף שאינו קשור כלל לתיק." במהלך חקירתו נשאל אותו אדם "שאלות לא רלוונטיות" במטרה ללחוץ על חפץ להפוך לעד מדינה. צו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה צומצם רק שלשום, אז הותר לחשוף כי העדה "נשאלה שאלות חודרניות ביחס לטיב הקרבה והיחסים בינה לבין חפץ."

     

    פרשת מני נפתלי

    עוד פרשה סבוכה שכוללת בתוכה התנהלות בעייתית של גורמי החקירה והאכיפה, סביב עד מרכזי נגד נתניהו ומשפחתו. בקצרה נסכם כי אב-הבית לשעבר בבית ראש-הממשלה היה עד מרכזי בתיק נגד שרה נתניהו, בו נבדק החשד – האם הזמינה שלא כדין מזון מספקים חיצוניים במאות אלפי שקלים. בספטמבר 2017 הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים כי נפתלי נהנה מחסינות מפני הפללה עצמית בתיק המעונות, החלטה שהתקבלה בהליך בזק של שבועיים ימים – ערב הבחירות לכנסת ולאחר השתהות ארוכה בטיפול בנושא.

    לאחר מכן הגיש נפתלי תביעת דיבה נגד אישים בסביבת נתניהו, שהסתבכה גם היא לאחר שבדצמבר 2017 הגיש היועמ"ש מנדלבליט בקשה דחופה לעיכוב הליכים כי בתיק הדיבה נחשפים מסמכים שונים והדבר עלול לפגוע בחקירה המתנהלת נגד אחד הנתבעים, עזרא סיידוף, ונגד שרה נתניהו, סביב עדויות סותרות לכאורה שמסר נפתלי עצמו, ולאחר שבמשך שנים דיבר חופשי בתקשורת אך לפתע היה חשוב ליועמ"ש לשמור על ניקיון החקירה.

    שמו של נפתלי עלה שוב לכותרות לאחרונה לאחר פרסום עדותה של סבטלנה גורודצקי שהתלוננה על הטרדה מינית מצד נפתלי, ובחקירתה הופעל עליה לחץ לחזור בה מהגשת התלונה ובין השאר אמר לה אחד החוקרים כי "נתניהו לא יהיה יותר ראש ממשלה, ולכן אין לך מה לדאוג."

    בעבר טענה פרקליטתה של גורודצקי בראיון ל"מידה" כי "המשטרה זיהמה את החקירה נגד מני נפתלי כדי להצליח בתיק שרה נתניהו."

     

    פרשת הטלפון של יועצי רה"מ

    עוד פרשה שצצה בשבועות האחרונים, סביב הדיווחים על חקירות יועצי ראש הממשלה והחרמת הטלפונים שלהם במסגרת חקירת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר, ובעקבות תלונה שהגיש יונתן אוריך ליועמ"ש בבקשה לבדוק את התנהלות החוקרים.

    לאחר דיון מרתוני בבית משפט השלום בתל-אביב בבקשת המשטרה לעיין בחומרים אשר נמצאים בטלפונים, הצביע השופט עלאא מסארווה על רשימה ארוכה של פגמים, ביניהם "חיפוש ותפיסה של מכשירי הטלפון מבלי שקדמה לכך בקשה לבית המשפט להוצאת צו שיפוטי," הזמן הרב שחלף בין המועד שבו עלה שמם של החשודים כמעורבים לבין מועד חקירתם, הדרישה מאחד החשודים שהתייצב לחקירתו ללא טלפון, לחזור על עקבותיו בליווי שוטר, העובדה שלא הוסבר לנחקרים כי זכותם להתנגד לחיפוש ואופן החיפוש שנעשה בטלפונים. כל העובדות האלה מלמדות, כך כתב השופט, כי למשטרה היתה "תוכנית חקירה שכוונה מראש לחדירה למכשיר הטלפון מבלי צו שיפוטי."

    למרות מסכת הפגמים הזו, השופט אישר לבסוף את השימוש בחומרים, כפי שנקבע שוב השבוע בערעור בבית המשפט המחוזי, החלטה שמדגישה את המצב האבסורדי בו מתנהלת משטרת ישראל, אשר מצד אחד מחזיקה בסמכויות כמעט בלתי-מוגבלות אך מצד שני מתנהלת ללא פיקוח או מגבלה.

     

    אכיפה בררנית ותיקים תקדימיים

    בכתבה של חדשות 12 מראשית השנה, רגע לפני ההחלטה על פירסום כתב החשדות נגד נתניהו, תואר תהליך קבלת ההחלטות של מנדלבליט בחקירות ראש הממשלה. בכתבה צוטט היועמ"ש כמי שאמר למקורביו כי כאשר נכנס לתפקידו בפברואר 2016, "זרקו עלינו מבקר המדינה והמשטרה בליל של נושאים, שאריות של ביבי טורס ופרשת המעונות, כל מיני קצוות של זוטות כאלה, דברים שנראים על גבול הרכילות." לדברי מנדלבליט אז, "אם לא היה מדובר בראש הממשלה לא היו עושים כלום," אך בכל זאת הוא החליט שצריך לבדוק.

    זו נקודה שחשוב להדגיש מפני שהיא מהווה הן את הבסיס לפתיחת מחול השדים המשפטי שמתרחש פה במשך כמה שנים, ודוגמה לדפוס ההתנהלות הפסול של "שומרי הסף" למיניהם באכיפה בררנית מובהקת וכאשר שלל חשדות חמורים לא פחות נגד אישים אחרים כלל לא נחקר או נבדק. על פי הודאתו של היועמ"ש עצמו, החקירה התנהלה במשך קרוב לשנה על סמך שמועות ורכילויות בלבד, והגיעה למבוי סתם ללא שום מידע מבוסס. בכל הזמן הזה המשטרה למעשה לא חקרה שום עבירה אלא רק חיפשה רמזים לעבירות וירתה לכל הכיוונים בתקווה שמשהו ייפגע, תוך השקעת משאבים אדירים,  גיוס התקשורת ופגיעה במוניטין המקצועי והאישי של החשודים. שי ניצן אף הודה בכך כאשר סיפר בראיון ל"מקור ראשון" כי הקביעה לפיה סיקור חיובי יכול להיחשב כשוחד היא "תקדים משפטי".

     

    כאשר מחברים את רצף הפרשות והשערוריות האלה, הקשורות כולן לחקירות הרגישות ביותר שלהן השלכות הרות-גורל, אין מנוס מלחוש כי לא רק שהחקירות עצמן נוהלו בדרכים לא כשרות לכאורה, אלא שהמטרה כבר סומנה מתחילתן ולכן כל האמצעים היו כשרים להשגתה. כאשר מערכת המשפט, שאמונה על שמירת החוק, דורסת בגסות ערכי יסוד דמוקרטיים כמו הזכות להליך הוגן, שוויון בפני החוק וחזקת החפות, ועושה זאת ממניעים אישיים ופוליטיים מובהקים, כל אזרח במדינה צריך להיות מוטרד ללא קשר לעמדתו האישית.

    כתבי האישום נגד ראש הממשלה נתניהו צפויים עוד להתברר במערכה משפטית ארוכה, אך כבר עתה ברור כי הדרך אליהם היתה רצופה כשלים וחשדות להתנהלות בעייתית מאוד מצד החוקרים והפרקליטים, שמתבטאת גם באמון הקורס של הציבור במוסדות אכיפת החוק. אותם "שומרי סף", שדורשים התנהלות ללא רבב מנבחרי הציבור, לא עמדו בה בעצמם ולעיתים הפרו אותה ברגל גסה, עובדה שמטילה צל כבד על כתב האישום ועל ההליך המשפטי כולו, ומחזקת עוד יותר הקריאה "לחקור את החוקרים."

    אמיר לוי

     

    עכשיו, שמנדלבליט הפך לקטיגור של ראש הממשלה

    הגיע הזמן שיתפטר,

    וימונה יועץ משפטי חדש

    שאינו קשור לתיקים ההזויים נגד נתניהו!


  • תגובות 

חזרה לראש הדף