• הקרב על הדמוקרטיה כבר כאן

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - MotiL    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • האם המדיה הכריזה מלחמה בנתניהו?  אני יודע שמצויים קוראים שירימו גבה. התגובות שיגיעו יכללו את השאלה 'האם לא הגזמתָּ?' 

    אבל המציאות המטורללת הנשקפת ונשמעת לאזנינו הדוויות, כמעט יומיום ושעה שעה, המאמץ המתמיד בליבוי האש הפוליטית נגד נתניהו, מערערת את האמונה הטבעית, אולי הנאיבית, שהכל מקרי. ומדוע?

    קיים גיוס הבלתי נגמר של אנשים מעולם האמנות, המוסיקה (באחרונה גל חדש: מירי מסיקה, גל גדות, רותם סלע. וגם איתן זלאיט איתן וליניץ), המימון הנדיב המצוי בשפע, הגיוס המתמיד, הבלתי נלאה של אנשים לארגון ולהקמה של "חברה אזרחית", המשלבת ומשתפת את המערכת המשפטית, זו שאימצה טלית של טהרנות משפטית מזוייפת (היי! רות דוד מאחוריכם!), ואת המדיה, והופכת את כל אלה לאגרוף הממחיש לכולנו כי יש כוח המאפשר לצפצף בריש גלי על הממשלה ומוסדותיה. מעל לכל ההתחסדות הממחישה את ההתגייסות הטוטאלית של מערכת 'עשיית הצדק', משל הפכנו למדינת הוותיקן. הנכונות לערער, לבטל, לסכל, כל החלטת ממשלה, כל נסיון להחזיר חיים למסלולם בכל נושא. לפעמים, הוי עד היכן מגיע האבסורד, גם להפוך החלטות של עצמה ובשרה, של ביה"ד המחוזי (ע"ע דרום תל אביב, ע"ע "ההפרדה" בעפולה) רק למען תיכון מלכותו של הבג"צ לעד. רק למען תונחת שוב ושוב המכה על גורמי המשילות הרלבנטיים.... כל אלה מעלים בהכרח את השאלה אם המדיה, בלהיטותה ליצור נמל/בסיס שילוח לכול החובטים בנתניהו לא עשתה צעד אחד יותר מדי. אני תוהה אם קיים באיזשהו מקום, בחלונות הגבוהים במדיה האלקטרונית, מעל לראשי הכתבים והמגישים למיניהם ולעשרותיהם, חמ"ל בו יוזמים ואח"כ מבצעים ע"י הוראות לפיקודיהם, מהלכים שנראים לא אפשריים אלא אם כן קיימים תיאום ותכנון מוקדמים בכל הקשור למלחמה בנתניהו. העיתוי הנבחר לכתבות העוסקות בבנו ("הג'וקר"... כמובן אחרי ש"גמרו" ו"גומרים" עם רעייתו), העיתוי לשליחת שני כתבים בכירים לחו"ל (האחד, יאיר וינרב למוסקבה השניה דנה ויס לוושינגטון) להלבין, שם, דווקא שם, את פניו של רה"מ. הסגנון הבוטה, המשפיל בו 'מטופל'' רה"מ ומקורביו, התעלמות מאירועים מרכזיים, ציטוט קטוע ומסורס שבוצע באירועים אחרים הקשורים ברה"מ (דוגמה מנקרת עיניים ואזניים: שתיקתה המוחלטת של המדיה על השימוע שנערך לנוני מוזס. ומדוע? כי בהעדר מוחלט של הדלפות מלשכתו של היועמ"ש, אין תקשורת...). טרמינולוגיה גסה ומזלזלת כלפי רה"מ ומשפחתו ומקורביו, המשותפת לרבים בתקשורת. ושאלת השאלות: האם אכן מתפתח בסיס רעיוני שיצדיק הפיכה "אזרחית" ברוטאלית, אשר תשלול את השלטון מהנבחרים ותגיש אותו לפוקדי הכיכרות, לצרחני האופוזיציה, לנושאי המגפונים. הפיכה שתקבל תמיכה איתנה מאחור ע"י מנגנון "עשיית הצדק" (הברוטאלי לא פחות), וכמובן תמיכת המדיה (הברוטאלית לא פחות), המפעילה צנזורה דכאנית ובולמת כל נסיון לומר לציבור את האמת. 

    אם אכן כך הדבר, הרי שצומחת כאן רעה גדולה מאד לדמוקרטיה שלנו. הנה מגיע שחר של יום חדש. יום בשורה לאויבינו, ואולי יום שקיעתו של הרעיון הציוני.

     

  • תגובות 

חזרה לראש הדף