• אברהם יאיר שטרן

  • כתב - יאיר ושמרית קלין    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • *80 שנה לנפילת המשורר הלוחם*.

    במלואת 80 שנה למותו של יאיר שטרן מחולל לח"י, ולכבוד מאות המצטרפים נספר גם השנה את סיפורו של המשורר הלוחם והחולם.

    אברהם שטרן נולד בפולין בשנת תרס"ח (1907), התגלה כבר מגיל צעיר כבעל כשרון לספרות שירה ומשחק. כשעלה לארץ הלך ללמוד בגימנסיה בירושלים ולאחריה באוניברסיטה העברית. והיה לסטודנט מצטיין, וצפו לו עתיד מזהיר בעולם האקדמיה.

    כסטודנט שותף היה שטרן להקמת אגודת הסטודנטים "חולדה". שקידשה את הנאמנות "אך ורק לתחיית האומה העברית במדינה המתחדשת..." באוניברסיטה פוגש שטרן את דוד רזיאל והם הופכים לחברי נפש ובהשפעת רזיאל התקרב שטרן למסורת.

    לאחר מאורעות תרפ"ט הצטרפו רזיאל ושטרן להגנה ב' לימים האצ"ל ובהשפעת המאורעות כתב והלחין אברהם את "חיילים אלמונים".

    שטרן נעשה מעורב יותר ויותר בפעילות האצ"ל ושימש כמפקד נקודת שמירה ברובע היהודי.

    שטרן המשיך את לימודיו האקדמאים ונסע לאיטליה ללימודי דוקטורט. והחל לחתום על שיריו ומאמריו בשם העט "יאיר". אך לימודיו לא ארכו זמן רב.

    שטרן גויס בחזרה לפעילות המחתרת. עבר לפולין והחל בהקמת תאי אצ"ל בפולין ופעל להברחת נשק לארץ.

    כשפרצה מלחמת העולם השנייה נחלקו רזיאל ושטרן האם לתמוך בבריטים או להמשיך במאבק? רזיאל טען שכרגע נכון להניח למאבק, ואילו שטרן שיש להמשיך ולהאבק.

    הפילוג היה בלתי נמנע. יאיר הקים את הארגון הצבאי הלאומי בישראל, לימים לאחר שירצח יעניקו ממשיכיו את השם לח"י.

    למרות שבתקופתו פעולות המחתרת לא היו מוצלחות יאיר הפך להיות המבוקש מספר אחת על ידי השלטונות: על ראשו התנוסס פרס כספי של אלף לירות ארץ ישראליות.

    למרות שהוצע לו מקלט אצל אנשי הגנה, סירב לכך בתוקף. הוא נדד רבות כאשר כל מטלטליו היו מזוודה תנ"ך ומיטה מתקפלת. המצוד אחרי יאיר הלך ןהתהדק.

    ביום חמישי *כ"ה בשבט תש"ב* (1942) בשעות הבוקר דפקו שוטרים על דלת משפחת סבוראי, יאיר פנה להתחבא בתוך ארון הבגדים. הבלשים, גילו את יאיר מתחבא בארון הבגדים שלפו אותו מהארון וכשהוא כבול, ירה בו גפ'רי מורטון קצין הבולשת למוות.

    רוחו של יאיר, שחלם ולחם וויתר על חיים נוחים ועתיד מזהיר למען עמו וארצו, הרתיעה את השלטונות והייתה להשראה לרבים שאמנם לא הכירו אותו בחייו אך ראו בו את מנהיגם הבלתי מעורר.

    לרוני אשתו כתב: *לא יכולתי ולא רציתי ללכת בדרך אחרת מזו שהלכתי בה. אינני מתחרט אף לרגע קט, ולעולם לא אצטער על כך*.

    כ"ה בשבט- 80 שנה לנפילת יאיר שטרן.

  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף