• "עוטף עזה. ההבלגה, ההכלה וההתחסדות: יסודות האסון המתקרב".

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - MotiL    
  • - תגיות:
  • עוטף עזה. ההבלגה, ההכלה וההתחסדות: יסודות האסון המתקרב.

     

    כיצד יסתיים הסבב הנוכחי של אלימות אותה כפה החמאס על ישראל? האם יגשים החמאס את מטרתו "להרגיל" את ישראל לעצימות נמוכה וקבועה של השתוללות על הגדר? כפי שהוא עושה באופן קבוע במהלך השבועות האחרונים? האם ישראל תמשיך להיות הומאנית בכל מצב, גם כשהיא משלמת על כך באמינותה ובבריאותם של תושבי העוטף ושל  חייליה?

    במשך שבועות ארוכים התעלל החמאס בתושבי עוטף עזה. הממשלה עמדה מנגד – הבליגה/הכילה. במשך שבועות ארוכים שרפו, ירו, חיבלו העזתים במרחבי האיזור ובגדרות. עמל שנים הפך את הירוק המלבלב, לשחור משחור.

    הערבים הם, על פי מיטב המסורת, אלופים בשימוש יעיל באש. סיפור ישן. אלא שלראשונה (נזכור גם את חיפה – נובמבר 2017), נזדמן להם לעשות זאת תחת ממשל ישראלי נבחר, מול צבא חמוש עד לשיניו, במדינה שתפקידה המרכזי הוא לשמור על חייהם ורווחתם של אזרחיה. הפעם היה זה ממשל אפוד בכללים של הבלגה, הכלה וכמובן: הסדרה באופק... 

    תשובות הממשלה, עשו שימוש בכלל השחוק "לא נגרום לאסון הומניטרי לתושבי עזה", והמהדרים הוסיפו: "על לא עוול בכפם", כך שרים בממשלה נשאו את עיניהם למרום.  "עוד מעט תהיה הסדרה" הבטיחו. 

    "אבו מאזן חוסם כספים המגיעים לתושבי עזה", אמרו אמצעי התקשורת. "נמצא תחליף ממקור אחר לכספים שחוסם הראיס. לא נרשה אסון הומניטרי" וכו' וכו'... ", ואכן הממשלה דאגה. נמצא מקור אחר לכסף החסר. אלא שההשתוללות על הגדר נמשכה, וגם, איך לא, ההבלגה נמשכה.

     

    סיפור ההבלגה הוא, על קצה המזלג, תמצית סיפורה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. למעשה כבר על פרעות תרפ"א 1921, ראשית מלחמת הדמים של הערבים בישוב היהודי בארץ, לא הגיבו היהודים. מאז נכפתה על היישוב היהודי אותה הבלגה בהוראת מוסדות היישוב, ואף ניתן לה הכשר אידיאולוגי על ידי ראשיו, בן גוריון, ברל כצנלסון ואחרים. 

    גם בסיבוב השני ביפו (יום ראשון ה-19 באפריל 1936), כאילו כדי להוכיח כמה המנהיגות הערבית "מכבדת" את אותה ההבלגה, ובעיצומה, עט המון ערבי משולהב על היהודים. כ – 7000 מהם ברחו. ביהודי יפו בוצעה "נכבה". אז עברו הפורעים שלא שבעו מהדם השפוך, אל שכונות יהודיות סמוכות (כרם התימנים, מנשייה ורחובות קרובים), הציתו בתים, חנויות ובתי-מלאכה. ביפו שוב לא התיישבו יהודים עד לשחרורה במלחמת העצמאות. 

     

    גם תורה של טבריה הגיע, ועדיין ההבלגה בתוקף... ימים ספורים לפני יום הכיפורים, ב-2 באוקטובר, 1938, ז' בתשרי תרצ"ט- מוצאי שבת, יצאו כשלוש מאות ערבים, מאומנים היטב, ע"י קצינים נאצים, (שנשלחו ע"י ההנהגה הנאצית מברלין), למתקפה רבתי על העיר, רצחו ופצעו עשרות יהודים, בהם ילדים. מסע ההרג שתוכנן גם לפגיעה בישובים יהודיים נוספים בגליל העליון, נקטע הפעם. היה זה וינגייט שהודיע לאנשיו: כאן לא תהיה הבלגה. הוא פשט על כפרים ערביים בגליל העליון החל בכפר חיטין, מצא את האחראיים לפשע: "הרגתם נשים וילדים בשנתם - לא ריחמתם עליהם", אמר לרוצחים. עשרה מהפורעים נורו. מאז שקט הגליל. 

     

    ונחזור לעזה. אחרי כל אירועי הדמים שנחתו על תושבי הנגב בימים האחרונים ולמרות ההבלגה הכפויה, ממשיכים  העזתים להשתולל, גם בעת כתיבת שורות אלו, הפעם באמצעות ירי רקטות ללא אבחנה.  'ממתינים להסדרה'. יאמר חלק מהשרים וגם ראש הממשלה. 

    כיצד יסתיים הסבב הנוכחי של אלימות אותה כפה החמאס על ישראל? האם יגשים החמאס את מטרתו "להרגיל" את ישראל לעצימות נמוכה וקבועה של השתוללות על הגדר? כפי שהוא עושה באופן קבוע במהלך השבועות האחרונים? האם ישראל תמשיך להיות הומנית בכל מצב, גם כשהיא משלמת על כך באמינותה ובבריאותם של תושבי העוטף ושל  חייליה?

    ימים יגידו 

     



       



  • תגובות 

חזרה לראש הדף