• עיתונאי מזהיר: בג"צ הודיע שהולך לבצע תקדים עולמי שמשמעותו הפיכה שלטונית בישראל - אין בשביל מה להצביע

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - ISRAELY    
  • - תגיות:
  • עיתונאי: בג"צ הודיע שהולך לבצע תקדים עולמי שמשמעותו הפיכה שלטונית בישראל - אין בשביל מה להצביע

    פיוטרקובסקי משמש כעורך חדשות וכתב כלכלי בעיתון "בשבע" וראש דסק כלכלה ומשפט בערוץ 7. בנוסף הוא מפרסם טורי דעה ב"ידיעות אחרונות" וברשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר:

    בשביל מה ללכת להצביע? למה לטרוח לבחור חברי כנסת כשבג"ץ משדר מסר ברור מאוד שלפיו הכנסת היא בכלל לא בעלת הבית? נשיאת בית המשפט העליון החליטה השבוע להרחיב ל-11 שופטים את ההרכב שידון בעתירות הרבות שהוגשו נגד חוק יסוד הלאום.

    בשביל מי שפחות בקי ברזי הנושא נגיד שהרחבת ההרכב בעתירה שכזו מרמזת ששופטי בג"ץ מתכננים לדון בעתירות בנושא החוק לגופן. זה רמז ברור לכך שהאפשרות שהחוק או חלקים ממנו יבוטלו עולה במלוא עוזה על שולחנם של השופטים באופן כמעט לא מובן.

    עד כמה מדובר בצעד חסר תקדים? לכנסת יש הרבה תפקידים, אבל אולי התפקיד הכי חשוב שלה הוא הכובע של "אסיפה מכוננת". בכובע הזה מסורה בידי הכנסת הסמכות העקרונית לחוקק חוקה למדינת ישראל. למעשה בנקודה הזאת אין מחלוקת. הכנסת, כל כנסת, רשאית לחוקק חוקה. היא יכולה כמובן לקבוע בחוקה מנגנון אשרור שונה, אולם באופן עקרוני הסמכות קיימת. השאלה שמתעוררת היא כמובן האם לחוקי היסוד שאמורים להוות בסיס לחוקה עתידית יש כבר היום מעמד מעין חוקתי, והשאלה הזאת נתונה כידוע במחלוקת קשה. אולם בוודאי לשיטתו של מי שרואה בהם מעין חוקה, צריך היה להיות ברור שהסמכות המכוננת נתונה רק בידי הכנסת. במצב כזה עתירה נגד חקיקת חוק יסוד הייתה אמורה להיזרק מיד מכל המדרגות. בלי הרחבת הרכב ובלי שום קריצה אחרת, לדחות וחסל.

    כהצדקה לדיון בעתירות הללו לגופן מוצג לא פעם המחקר שעוסק בדוקטרינה (שקיימת בעולם, יש להודות) של "תיקון חוקתי שאינו חוקתי". בקיצור נגיד שיש בעולם תפיסה שלפיה תיקון חוקה עשוי להיפסל על ידי טריבונל משפטי מתאים אם הוא נמצא לא חוקתי. זה יכול לקרות אם תיקון החוקה מנוגד לסעיפים התשתיתיים של החוקה הקיימת. הגישה הזאת עשויה להישמע משונה, אבל נכון שהיא קיימת בעולם. אולם כל זה לא קשור בשום צורה שהיא למצב הישראלי. לישראל אין חוקה שלמה. החוקה הישראלית במקרה הכי טוב הולכת ונכתבת. לכן חקיקת חוק יסוד איננה תיקון חוקתי אלא חקיקת חוקה בחקיקה ראשונה. זה נכון בתיקון חוקי יסוד קיימים, פשוט משום שעוד אין לנו חוקה שלמה, וזה נכון עוד הרבה יותר בחוק יסוד חדש. אם בג"ץ מעלה על שולחן הניתוחים את חוק הלאום, הוא לא עושה תקדים מקומי אלא עולמי. הפיכה שלטונית במשמעות הכי עמוקה של המילה.

    לכתבה המלאה:

    https://www.inn.co.il/News/News.aspx/390753

  • תגובות 

חזרה לראש הדף