• מימוש זכויות עובדים בביטוח לאומי: איך עושים זאת בצל משבר הקורונה?

  • כתב - ISRAELY    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • מימוש זכויות עובדים בביטוח לאומי: איך עושים זאת בצל משבר הקורונה?

    קרדיט צילום: shutterstock

    עובדים שפוטרו מעבודתם ועובדים שנפגעו בתאונת עבודה זכאים להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת תגמולים שיאפשרו להם קיום בכבוד. כיצד ניתן למצות את הזכויות במוסד לביטוח לאומי?

    התפרצות מגפת הקורונה בישראל לוותה בהגבלות ממשלה חמורות ביחס לקיום פעילות עסקית ומסחרית במשק. כפועל יוצא מהגבלות אלו, בעלי עסקים רבים ועובדים שכירים מצאו את עצמם לפתע מחוסרי תעסוקה. בעוד חלק מהמעסיקים בחרו לפטר את העובדים, חלקם בחרו להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום עד לחלוף המשבר. בד בבד, עובדים שהמשיכו בעבודתם כרגיל חשופים גם בתקופה זו לפגיעה במסגרת העבודה ולכן חשוב להבהיר מהם זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי במקרה של מערובת בתאונת עבודה.

    יש לך שאלה בנושא זכויות עובדים? לחץ/י כאן

    זכויות נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי כדי שפגיעה בעבודה תזכה את העובד שנפגע בפיצוי כלשהו, ישנה דרישה כי מדובר בתאונה שאירעה לעבוד במהלך העבודה ובעקבותיה, לרבות תאונה שאירעה בדרכו הרגילה של העובד לעבודתו או בדרכו חזרה ממנה לביתו.

    המוסד לביטוח לאומי מעניק כיסוי ביטוחי לעובדים שנפגעו במהלך עבודתם אשר נועד לפצותם על אובדן ההכנסה שנגרם להם במקרה של פגיעה בעבודה. הסיוע שמעניק המוסד לביטוח לאומי ניתן לעובד שעומד בתנאי הזכאות באמצעות תשלום דמי פגיעה למשך תקופה של עד 91 יום. אם לעובד נותרה נכות קבועה כתוצאה מהפגיעה שעבר בעבודתו הוא יהיה זכאי לקבל קצבת נכות מעבודה או מענק נכות, וזאת בהתאם לנכות שתיקבע לו באמצעות הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

    דמי הפגיעה ישולמו לעובד שנפגע בעבודה אם הוא העביר למוסד לביטוח לאומי תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה יחד עם טופס התביעה לדמי פגיעה. בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה תירשם האבחנה הרפואית שניתנה לעובד בצירוף התקופה שבמהלכה העובד אינו מסוגל לעבוד. נוסף על כך, כדי לגבש זכאות לדמי פגיעה העובד צריך להראות כי כתוצאה מהפגיעה הוא אינו מסוגל לעבוד.

    לפי הנחיות המוסד לביטוח לאומי, עובד שנדבק בקורונה עקב חשיפה לחולה קורונה בעבודה צריך להגיש תביעה לדמי פגיעה במסגרת פגיעה בעבודה ולא במסגרת תביעה להכרה במחלת מקצוע.

    עובד שנפגע בעבודה ותביעתו לדמי פגיעה התקבלה על ידי המוסד לביטוח לאומי, עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה במצב שבו נותרה לו נכות עקב הפגיעה. העובד יצטרך לעמוד בפני ועדה רפואית שתבדוק אותו ותקבע את דרגת נכותו. לפי אחוזי הנכות שייקבעו על ידי הוועדה, תינתן לעובד קצבת נכות מעבודה או מענק נכות. עובד שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בשיעור של בין 5%- 19% יקבל מענק כספי חד פעמי, ואילו עובד שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בשיעור של 20% ויותר יהיה זכאי לקצבה חודשית.

    האם ניתן לתבוע את המעסיק במקרה של תאונת עבודה?

    מעסיקים רבים בוחרים לבטח את עובדיהם בביטוח פרטי נוסף על הכיסוי הביטוחי שניתן להם על ידי המוסד לביטוח לאומי. לפיכך, לצורך מיצוי זכויותיו של עובד שנפגע בתאונת עבודה מול מעסיקו מומלץ לעובד לפנות לעורך דין מנוסה ומקצועי שעוסק בתחום הנזיקין ותאונות העבודה כדי שייבחן את נסיבות התאונה בצורה יסודית, יבדוק את מצבו הביטוחי של העובד ובמקרה הצורך יעזור לו למצות את זכויותיו באופן מיטבי מול המעסיק ומול המוסד לביטוח לאומי.


    דמי אבטלה – מהם תנאי המוסד לביטוח לאומי לביסוס הזכאות?

    עובדים שכירים שהוצאו על ידי מעסיקיהם לחופשה ללא תשלום זכאים לקבל דמי אבטלה בכפוף לעמידתם בחמישה תנאים בסיסיים:

    1. גילו של מבקש דמי האבטלה הוא בין 20 ועד 67.

    2. המבקש הוא תושב ישראל או תושב ארעי בישראל שמחזיק ברישיון לישיבת קבע בארץ או

    ברישיון לישיבה ארעית.

    3. התייצבות בלשכת התעסוקה- כדי לממש את הזכאות לדמי אבטלה בשגרה, המבקש מחויב להתייצב בלשכת התעסוקה בסמוך לאחר הפסקת העבודה. עם זאת, לנוכח התפשטות נגיף הקורונה בישראל וחשש מפני הדבקה בנגיף, הותר באופן חריג למבקשי דמי אבטלה להירשם באתר שירות התעסוקה באינטרנט מבלי להתייצב פיזית בלשכות שירות התעסוקה.

    לאחר ביצוע ההרשמה המקוונת, המבקש יצטרך להמשיך לעקוב אחרי הנחיות שירות התעסוקה ביחס לחובת ההתייצבות בלשכות השונות.

    4. הפסקת עבודה- זכאות לדמי אבטלה יכולה להיקבע במצבים שבהם עובד הוצא לחל"ת, כאשר פוטר מעבודתו או שהתפטר ממנה. יש לציין כי עובד שהפסיק לעבוד מיוזמתו יהיה

    זכאי לקבל דמי אבטלה אך ורק לאחר 90 יום מהמועד שבו הפסיק לעבוד. לעומת זאת, עובד שהתפטר מהעבודה בשל סיבה מוצדקת יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה כבר מהיום

    הראשון שבו התייצב בלשכת התעסוקה. בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע כי סיבה מוצדקת עשויה להיות מצב בריאותי של העובד או של בני משפחתו, שינוי מקום מגורים, הרעה

    מוחשית בתנאי ההעסקה והתפטרות בעקבות הטרדה מינית בעבודה.

    5. תקופת אכשרה מינימלית- כדי שעובד יוכל לקבל דמי אבטלה עליו להוכיח בין היתר כי הוא עבד 12 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים שלפני יום הרישום בלשכת התעסוקה.

    בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל וההגבלות שהוטלו על הציבור בעקבותיה, תקופת האכשרה הדרושה לצורך גיבוש זכאות לדמי אבטלה קוצרה וכיום היא עומדת על 6 חודשי

    עבודה במהלך 18 החודשים שקדמו ליום הרישום בלשכת התעסוקה, כאשר אין דרישה שחודשי העבודה יהיו רצופים או אצל אותו מעסיק.

    לפי המידע באתר המוסד לביטוח לאומי, בעל שליטה בחברת מעטים, עובד עצמאי, חבר קיבוץ שאינו מועסק בקיבוץ כשכיר וחבר במושב שיתופי שאינו עובד כשכיר מחוץ למשק, אינם זכאים לדמי אבטלה.


    הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לזכויות עובדים LawGuide.

    *לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.


  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף