• אורי בן ארי משחרר הגדה וקולוניה

  • כתב - MotiL    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • ביום חמישי לפני כשבוע  (15.1.09), הלך לעולמו אורי בן ארי,  מי שהיה דמות מרכזית ב"גרעין הקשה" של קומץ קצינים בצה"ל. קבוצה קטנה של מפקדי שדה שהצטיינו במבחנים הקשים של שדות הקרב ונועדו להגיע לתפקיד הרמטכ"ל. 

     

    נביא השריון של צה"ל

     

    לפני כ – 14 שנה (יוני 2007), שוחחתי עם אורי בן ארי בביתו שבתל אביב. האיש  בעל הומור יבש עם שאריות של מבטא ייקי מימי ילדותו בגרמניה, עישן ללא הרף, אבל זכרונו היה חד כתער. 

    בן ארי היה נביא השריון של צה"ל. במסעות השכנוע שלו בשדרות הפיקוד והממשל שלאחר מלחמת השחרור, שָפַע ידע ונתונים על הסיבות להצלחתו המדהימה של הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. גם בשיחתו עמנו הזכיר פרטים נשכחים אודות החימוש והארטילריה, בזכותם הביסו הגרמנים בתחילת המלחמה הקשה, את כל הצבאות שעמדו מולם. רק שנים רבות אחרי שהעניק את משנתו לצבא, הופיעו ספרים רבים של הוגי דעות חשובים במערב שפרסמו בכתביהם דעות וניתוחים דומים לשלו. מי שרוצה יכול לראות בכך אירוניה מוזרה של הגורל היהודי.  

    בן ארי, יחד עם מי שהיה הרמטכ"ל דאז, חיים לסקוב, "דחפו", את נושא השריון בצה"ל, בניגוד לדעתו של משה דיין ("זה עולה יותר מדי כסף"). במבצע קדש הוכיח בן ארי את נכונות תפיסתו,כאשר השריון כבש בסערה את סיני, והתייצב תוך ימים ספורים על קו המיתלה, כעשרים קילומטר מן התעלה. במהלך מפתיע זה הוצא הצבא המצרי לגמרי משיווי משקלו, ואולץ לסגת בבהלה, אל מעבר לתעלה. 

     

    פרשת שק הסוכר

    אל התעלה בן ארי הגיע (כמעט), אולם לראשות המטה הכללי לא הגיע. פרשה אומללה, שנודעה בצבא בכינוי פרשת "שק הסוכר", בלמה את התקדמותו. סיפור מטופש על קצין שגנב שק סוכר וטען בבית המשפט כי מפקדו, אורי בן ארי, ידע על כך ולא אמר דבר. בן גוריון הציע לו שתי אפשרויות, לעמוד למשפט או להתפטר... לא הבין "הזקן" כי בכך הוא  גרם לצבא ל"התפטר" מאחד ממפקדיו המוכשרים ביותר. בן ארי אכן החליט ללכת הביתה. אבל לא לאורך זמן.

    פעמיים נלחם בן ארי בשערי ירושלים. ב – 1948, כאשר כבש עם מפקדים נוספים את האזור בו שוכן יישוב מגורי (שנקרא אז "קולוניה"). "גרשנו מכאן את התושבים הערבים, בשל כל מה שהם עשו ליהודים במוצא, כ – 19 שנה קודם לכן (מאורעות תרפ"ט – 1929 – מ.ל.), עכשיו כשחזרנו לאותו מקום, לא הססנו. הרסנו את בתיהם", אמר לנו. אולם הוא וקצינים נוספים כשלו אז בכיבוש גבעת הראדאר, נבי סמואל ובית איכסא.  

    מלחמת ששת הימים הסתיימה, למרות השגים רבים, ללא הכרעה באזור זה. התושבים הוותיקים בישוב זוכרים עדיין את עמדות הלגיון הירדני שצפו ממזרח על כל מעשיהם ברחובות מבשרת ירושלים ומעוז ציון. 

    לפני מלחמת ששת הימים החזיר אותו לצבא, מי שהיה שר הביטחון דאז, לוי אשכול, ומינה אותו למפקד חטיבה עשר. חטיבה זו  נשאה את השם המיתולוגי "חטיבת הראל". תהפוכות הגורל אפשרו לו לחזור אל מחוזות מלחמתו הקשה בעבר. "הפעם היינו מצוידים כראוי", אמר לנו. "ולא רק בסטנים כמו במלחמת השחרור. ב – 5.6.67, ישבנו בבן שמן וחיכינו להוראה לתקוף. כאשר ניתנה ההוראה, כבר לא היה מה שיעצור אותנו. תוך 14 שעות כבשנו את כל מה שלא הצלחנו לכבוש ב – 48. כבשנו את קטנה, את בידו, את הראדר, התחלנו בשעה 5 אחרי הצהרים. בארבע לפנות בוקר כבר היינו בצומת חיזמה"... 

    כך, בתנופה מדהימה, כובשים בן ארי ואנשיו את כל הרכסים שמצפון מזרח למבשרת ירושלים, בואכה הר הזיתים, ומאפשרים בכך למוטה גור, מפקד הצנחנים, לנוע עם יחידתו אל העיר העתיקה ואל הכותל המערבי. לאורי בן ארי היה חלק נכבד בניצחון שהשיג צה"ל במלחמה זו.

     

    מלחמת יום כיפור: "התקשורת שללה מאתנו את הניצחון"

     

    בצד הסיפוק הגדול על השגיו והשגי הכפופים לו במלחמת ששת הימים, הביע בן ארי כעס על התהליכים שפקדו את ישראל, אחרי מלחמת יום כיפור (במלחמה זו כיהן כסגנו של שמואל גונן – גורודיש מפקד פיקוד הדרום). "הופתענו במלחמה זו", אמר לנו, באותה שיחה. "אבל הנצחון שהשגנו עלה על כל הניצחונות שהיו לנו בעבר. החל מ – 14.10.73 התהפכו פני המלחמה בחזית הדרום... הסכמי שביתת הנשק נחתמו באוהל השלום שהוצב ... 101 ק"מ מקהיר. יש ביטוי יותר מוחשי  לניצחון הגדול הזה? אבל התקשורת גזלה אותו מאתנו. נכון שהיה מחדל אבל המחדל עליו מדברים היה פוליטי. לא צבאי. הצבא עמד במבחן הקשה, למרות ההפתעה, והצליח!"

  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף