• שרון גל: זכויות האדם, לא זכויות היהודים

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - פורום    
  • - תגיות:

  • עכו, יום שישי האחרון, קצת אחרי חצות. מכוניות שועטות לפאתי העיר העתיקה במהירות מופרזת, קולות נפץ עזים, צעירים באופנועים חוצים את הרחוב בפראות ורוכבי אופניים חשמליים נגד כיוון התנועה, ללא קסדות, באין מפריע. במורד הרחוב, לפני השוק, ניצבת נקודת משטרה קטנה, אבל בסוף השבוע היתה סגורה; ניידות לא חלפו באזור. ביום ראשון, חג השבועות, פקדו את המקום תיירים אחדים. בשעות האור העיר העתיקה רגועה יחסית ובעלי העסקים מסבירי פנים. טראומת האירועים לפני עשור עדיין ניכרת. לאחר המהומות באוקטובר 2008 לא פקדו יהודים את החנויות, והפגיעה הכלכלית היתה קשה. העימותים האלימים אירעו בעכו לאחר שנהג ערבי נסע בהתרסה בליל יום הכיפורים בשכונה המאוכלסת ברוב יהודי. 

    ג'עפר פרח, העומד בראש ארגון "מוסאוא", לא היה מוכר עדיין, אבל כבר אז ניחן בכישוריו הפרובוקטיביים. פרח הוא איש זכויות אזרח בערך כמו שהמועצה לזכויות אדם של האו"ם חרדה לזכויות אדם ברחבי העולם. עדי שוורץ, אז כתב "הארץ", פרסם שלשום פוסט מרתק השופך אור על דמותו של פרח, חביב התקשורת מאז האירועים בחיפה: "יום או יומיים לאחר המהומות (בעכו) ניסו התושבים לחזור לשגרה... עד שמגיעים כתב או מצלמה ואז פתאום מגיעים בעלי עניין, מתסיסים קבוצה של 20-10 איש שמתחילים בהפגנה, ואפשר להראות ש'בעכו סוערות הרוחות'. מי שהתסיס במקרה ההוא היה ג'עפר פרח (שאינו תושב עכו)... בשלב מסוים ממש הסתער על פתח בניין העירייה והחל לרוץ במסדרונות, למנוע מערבים תושבי העיר להיפגש עם אנשי העירייה". הכתבה ששוורץ פרסם בשעתו לא כללה פרטים אלה, אבל נכתב בה שפרח הלהיט את הרוחות. למחרת קיבל שיחת נזיפה מחבר פרלמנט אירופאי. לא מפתיע, אפוא, שאותו איחוד אירופי קפץ בדרישה לחקור את נסיבות פציעתו (דרישה שבאה לאחר שכבר נפתחה, בצדק, חקירת מח"ש בעניין). וזה מתקשר לסוגיית המימון של ארגון מוסאוא: בין 2008 ל־2014 תוקצב הארגון ב־1,238,177 דולר מהקרן לישראל חדשה; בין 2012 ל־2016 קיבל כ־2 מיליון דולר מישויות מדיניות זרות. סך התרומות ממדינות זרות לארגון עומד על 83%(!), כך לפי אתר NGO-monitor.

    ...

    אז את השבר ברגלו של פרח יש לבדוק כיצד קרה; אבל הסכנה בהרמת הראש של הלאומנות הקיצונית הערבית - צריכה להעיר את כולנו.

    http://www.israelhayom.co.il/opinion/558303 


  • תגובות 

חזרה לראש הדף