• אריה אלדד: חוק הלאום סותם את הגולל על הניסיונות למחוק את הלאום היהודי

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - פורום    
  • - תגיות:
  • אין לישראל חוקה, אבל יש לנו למעלה מעשרה חוקי יסוד העוסקים, כל אחד בתחומו, ובלי לפלוש לתחומים אחרים, בהגדרות היסוד של מדינת ישראל.
    "חוק יסוד: הכנסת" קובע שהכנסת היא בית הנבחרים של המדינה ובה 120 חברים, ומגדיר את הזכות לבחור ולהיבחר, את תקופת כהונת הכנסת, את חסינות חברי הכנסת וכן את עבודת הכנסת וועדותיה. אחד התיקונים בחוק (מ־1985) קובע כי רשימה אשר יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה, או הסתה לגזענות לא תוכל להתמודד בבחירות לכנסת. החוק אינו מגדיר את סמכויות הכנסת, ואינו עוסק כלל בזכויותיהם של מי שאינם אזרחים ואין להם זכות בחירה.


    "חוק יסוד: מקרקעי ישראל" (1960) נועד להבטיח שקרקעות המדינה וקרקעות העם היהודי יישארו רכוש הלאום. הוא אוסר על העברת הבעלות על קרקעות שבבעלות המדינה, למעט חריגים מסוימים. החוק אינו עוסק כלל במים הטריטוריאליים שלנו או בשמי המדינה, ואינו מזכיר אפילו במילה מה דינו של מי שהשתלט שלא כדין על קרקעות מדינה. גם זכות יסוד כמו חופש הקניין אינה נזכרת בו. או האיסור על נהיגה בשכרות.

    "חוק יסוד: נשיא המדינה" (1964) מסדיר בפירוט את מעמדו של הנשיא, את דרך בחירתו (בידי הכנסת), את כישוריו וסמכויותיו ואת נוהלי עבודתו. לצער רבים החוק אינו מדגיש כי הנשיא, כשהוא חותם על חוק, חייב לעשות זאת בעברית, ולא למשל באותיות קיריליות. איש כנראה לא העלה על דעתו אפשרות מטומטמת כזאת. החוק גם אינו מגדיר במפורש כי הנשיא, כפי שאמר זאת הנשיא הראשון חיים ויצמן, רשאי לתחוב את חוטמו רק לממחטתו, ואינו רשאי להתערב בעניינים פוליטיים או מדיניים. וכבר ראינו גם מאלו וגם מאלו.

    http://www.maariv.co.il/journalists/Article-654606

  • תגובות 

חזרה לראש הדף